כל עוד הפירות נחלקים בין תושבי המדינה ולא נותרים בידי קומץ בעלי ממון, צמיחה פירושה איכות חיים טובה יותר עבור כולנו. אולם, בעת בה אנו חיים קיימת בעיה מהותית עם צמיחה. כשמשק במדינה כזו או אחרת צומח, פעילות הייצור והסחר במדינה גוברים וקיים סיכוי גבוה מאוד שהאצה כזו גורמת לגידול בהיקפי הפגיעה בטבע. את אותות הפגיעה בטבע ובאיזון האקולוגי כולנו רואים היטב: סופות עזות, שיטפונות, שריפות, טמפרטורות קיצוניות, היעלמות דבורים מאזורים מסוימים המאלצים חקלאים לעבור להאבקה ידנית,  פגיעה בשכבת האוזון, התחממות גלובלית, ועוד רבים אחרים.

כל אלה ועוד מהווים אתגרים לא פשוטים ומעוררים דאגה שכן ללא שינוי בדפוסי הייצור, הסחר והצריכה המצב בוודאי רק ילך ויחמיר. כלכלה ירוקה היא פעילות סחר ותעשייה המבוצעת באופן שאינו פוגע בטבע ולעיתים אף להפך: מסייע בהשבת האיזון הטבעי על כנו.

מגזר האנרגיה

מגזר האנרגיה, וליתר דיוק תחנות כוח המייצרות חשמל תוך שריפת דלק מוצקים שהם בעיקר פחם ומזוט, אחראי לכ – 40% מפליטות פחמן דו חמצני לאטמוספרה. כיום ישנן חלופות טובות לתחנות הכוח המזהמות, האחריות היא על כתפי ממשלות וארגונים בינלאומיים להאיץ את המעבר לשימוש בתחנות כוח כאלה. כדאי לציין שגם כורים גרעיניים עשויים לסייע להפסיק שימוש בתחנות כוח הפועלות בדלק מוצק.

חשוב לדעת שישנם חסמים וכוחות הפועלים לשמר את המצב הבעייתי. אחת השיטות בכלכלה ירוקה להתגבר על חסמים כאלה היא הטלת מס על מפעלים וארגונים אשר יוצרים זיהום. מיסוי כזה מסייע בהטיית מאזני ההשתלמות הכלכלית אל עבר הפתרונות שאינם מזהמים את הסביבה או לפחות, מזהמים הרבה פחות.

מיסוי ירוק

בידי ממשלות ישנם כלים אשר בשימוש נכון יכולים לסייע בצמצום הפגיעה בטבע הנגרמת מפעילות הכלכלית במדינה. מיסוי הוא אחד מהכלים המרכזיים הללו. מיסוי ירוק הוא כינוי שדבק במהלכי מיסוי שמבצעות ממשלות במטרה להפחית פעילות מזהמות ועידוד מעבר לפתרונות ברי קיימא. מחקרים מראים שלהחמרת מדיניות מיסוי ככל שהיא נוגעת למפעלים ופעילות מזהמת אין השפעה על היקף הצריכה של מוצרים בתחום הרלוונטי. יוצא, אם כך, שמיסוי ירוק אינו פוגע בכלכלה המקומית אלא רק יוצר שינוי כך שהצמיחה נשמרת אולם כבר אינה כרוכה בהגדלת היקף הפגיעה בטבע.

כמובן שלא רק בהיבטים של מיסוי יכולה המדינה להשפיע על מעבר לכלכה ירוקה, אלא גם דרך קידום תעסוקה ירוקה, קביעת תקנות ירוקות שתומכות באיכות הסביבה ואפילו חלוקת מענקים ובונוסים לארגונים שמשקיעים בתשתיות ייצור הרסניות פחות לסביבה.

מה וכמה אנו צורכים?

צריכה מוגברת היא אחת הבעיות המרכזיות הקשורות בצמיחה ובפגיעה באיכות הסביבה ובאיזון האקולוגי. כולנו למדנו לחיות חיי שפע ולצרוך מגוון עצום של מוצרים מהם כאלה שהייצור שלהם, השימוש בהם ולעיתים קרובות גם הטיפול בהם עם תום מילוי תפקידם כשהם הופכים לפסולת, גורמים לפגיעה משמעותית בטבע.
נשאלת השאלה האם ניתן ללא צמצום משמעותי בצריכה להשיג שיפור במצב איכות הסביבה, לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית הגלובלית של המין האנושי מסביב לעולם ולעבור למצב בו אנחנו מתקיימים בהרמוניה עם סביבתנו.

התשובה לשאלה זו טמונה ברעיון של צריכה ירוקה, שתאפשר כפי הנראה שמירה על אורח חיים מודרני, אפילו נהנתני, תוך צמצום הפגיעה בסביבה.

כלכלה ירוקה היא המאפשרת לשמור על קצב צמיחה, להרחיב את הפעילות במשק, לצרוך יותר ועדיין להקטין את הפגיעה שאנו גורמים לטבע. מבחינת צריכה אנו מוכרחים לשים לב מה אנו צורכים ולצמצם היכן שמדובר במותרות שגורמות נזק גדול לסביבה, מכונית חדשה בכל שנתיים למשל.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.