הגידול בשורות בעלי ההון הגבוה במיוחד

האוכלוסייה העולמית של יחידים בעלי הון נטו של לפחות 30 מיליון דולר (UHNWIs) הגיעה ל־510,810 עד אמצע 2025 — עלייה של 5.4% מאז תחילת השנה, כך לפי דוח של Altrata. יחדיו מחזיקה קבוצה זו כמעט 60 טריליון דולר, כאשר דור הבייבי־בומרס מחזיק בחלק הגדול ביותר — כ־45%. בני “הדור השקט”, שנולדו לפני 1945, מוסיפים עוד 22%.

ריכוז העושר בקרב הדורות המבוגרים צפוי לעבור שינוי דרמטי. עד 2040, צפוי כי מילניאלס ודור ה־Z יהוו יותר משליש מבעלי ההון הגבוה במיוחד בעולם, הודות לירושות, נאמנויות משפחתיות והון עצמי שנצבר בתעשיות כמו טכנולוגיה, מדיה חברתית ובידור. דור ה־X צפוי להחזיק בחלק הגדול ביותר — כ־45% מהעושר של בעלי ההון הקיצוני.

העברת ההון והמנגנונים שלה

אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הדמוגרפי הזה הוא האצת “העברת ההון הגדולה”. בעשור האחרון הפכו משרדי משפחות (Family Offices) ונאמנויות למשמעותיים יותר, והם מאפשרים למוטבים צעירים גישה לנכסים מוקדם יותר, במקום להמתין לירושה לאחר מות בעלי ההון המרכזיים.

גישה מוקדמת זו משנה את דפוסי הצריכה וההשקעה של בעלי ההון הצעירים. בניגוד לדורות המבוגרים שנוטים לשמור על ההון ולהדגיש מורשת, הדורות הצעירים נמצאים לעיתים קרובות ב”שלב הרכישה” של חייהם — רוכשים נדל”ן, כלי רכב ומוצרים יוקרתיים, ובמקביל משקיעים מחדש בעסקים בעלי צמיחה גבוהה.

שינויים בתעשייה והעדפות אורח חיים

ההבדלים במקורות ההון בין הדורות בולטים. הבייבי־בומרס ואלה שקדמו להם צברו הון בעיקר באמצעות פיננסים, תעשייה ונדל”ן מסורתי. לעומת זאת, לפי נתוני Altrata, 15% מבעלי ההון הצעירים מפיקים את הונם מתחומי האירוח והבידור, וכמעט 9% מהטכנולוגיה — כפול מחלקם בקרב הבייבי־בומרס.

שינויים אלו מעצבים מחדש את הביקוש בתעשיות היוקרה ובתחום הפילנתרופיה. בעלי ההון הצעירים, אף שהם פעילים מאוד ברכישות נדל”ן ומותרות, מתמקדים פחות בפילנתרופיה, בין היתר בשל נזילות מוגבלת בנכסי העסק שלהם ורמות עושר ממוצעות נמוכות יותר (44 מיליון דולר לעומת 57 מיליון דולר בקרב בייבי־בומרס). עם זאת, כוח הקנייה שלהם כבר משפיע על שווקי הדיור היוקרתי, כלי רכב חשמליים ותעשיות נוספות, והעדפותיהם — שלעתים קרובות מונעות משיקולים סביבתיים וטכנולוגיים — עשויות להגדיר מחדש דפוסי צריכה בקנה מידה עולמי.

השלכות עבור מנהלי עושר ושווקי העולם

עבור מנהלי עושר, סוחרי אמנות, קמעונאי יוקרה ואפילו ארגונים ללא מטרות רווח, העשורים הקרובים יביאו לשינויים מבניים. הנטייה של בעלי ההון הצעירים להעדיף טכנולוגיה וחוויות על פני סמלי עושר מסורתיים כמו יאכטות ואוספי אמנות היסטוריים מעלה שאלות לגבי כיווני ההון בעתיד. עסקים הקשורים לתחומים כמו תחבורה בת־קיימא, נכסים דיגיטליים ויוקרה חווייתית עשויים להרוויח, בעוד הפילנתרופיה המסורתית עשויה להזדקק להתחדשות כדי למשוך תורמים צעירים.

ההשלכות הכלכליות הרחבות לא פחות חשובות. ככל שהעושר יעבור לדורות צעירים יותר — ולעיתים סובלניי סיכון יותר — הקצאת ההון העולמית עשויה להפוך לדינמית יותר, עם העדפה לתעשיות צמיחה מהירה ומפריעות. הדבר עשוי להעצים תנודתיות, אך גם להאיץ חדשנות, במיוחד בתחומים הקשורים למעבר לאנרגיה נקייה ולתשתיות דיגיטליות.

מבט קדימה

עד שנת 2040, מפת העושר הקיצוני תיראה שונה באופן מהותי, כאשר הדורות הצעירים יחזיקו בחלק הולך וגדל מההון ויעצבו את זרמי ההשקעות. המעבר יאתגר חברות המשרתות את בעלי ההון הגבוה במיוחד להתאים במהירות את אסטרטגיותיהן, תוך ציפייה לדרישות חדשות ודפוסי צריכה שונים. עבור משקיעים וקובעי מדיניות כאחד, השאלה המרכזית אינה רק כיצד יושקע או יוצא ההון, אלא כיצד הוא יעצב מחדש תעשיות ושווקי שכבר זמן רב התבססו על העדפות הדורות המבוגרים.