יפן בצל האטה: התמ”ג התכווץ ב־0.2% ברבעון הראשון – והתכווצות שנתית של 0.7%

דו”ח מאקרו שלילי מחולל רעש בשווקים

דו”ח רשמי שפורסם ב־15 במאי 2025 מצביע על כך שכלכלת יפן התכווצה בשיעור של 0.2%- ברבעון הראשון של השנה (Q1 2025). מדובר בנתון חלש מהתחזיות, שציפו לירידה של 0.1%- בלבד, והוא מהווה מהפך לעומת הצמיחה החיובית שנרשמה ברבעון הקודם, אז הצמיחה עמדה על 0.6%+. גם במונחים שנתיים הנתונים קודרים: התכווצות של 0.7%-, לעומת צפי של 0.2%- בלבד, ולאחר צמיחה שנתית של 2.4%+ ב־2024. מדובר בהחמרה חדה שמאותתת על מגמה רחבה ולא סטייה נקודתית.

חולשה רוחבית: צריכה, יצוא והשקעות במגמת ירידה

הנתונים משקפים דעיכה בפעילות הכלכלית בשל מספר מרכיבים עיקריים. הצריכה הפרטית, שאחראית ליותר ממחצית מהתוצר, נפגעה מהתייקרות מחירים ושחיקת שכר ריאלי, שהפחיתו את כוח הקנייה של משקי הבית. במקביל, היצוא היפני נבלם עקב התחזקות הין, ירידה בהזמנות גלובליות וביקושים נמוכים לתחומים שבהם ליפן יתרון יחסי – רכבים, ציוד כבד ורכיבים טכנולוגיים. ההשקעות העסקיות נחלשו גם הן, לאור רמות ריבית גבוהות בעולם והמתנה מצד המגזר הפרטי להתבהרות רגולטורית וכלכלית מבית.

כלכלה שלישית בגודלה – עם השפעה גלובלית

ליפן חשיבות עצומה בזירה הגלובלית. התוצר המקומי הנומינלי שלה מוערך בכ־4.4 טריליון דולר, והיא אחראית לכ־5% מהתמ”ג העולמי. יפן מובילה בתחומי האלקטרוניקה, השבבים, הרכב, ציוד מדויק ומערכות רובוטיקה. לכן, כל התכווצות בפעילות הכלכלית שלה מהדהדת היטב גם בשווקים הבינלאומיים – בדגש על סין, קוריאה הדרומית, מדינות דרום־מזרח אסיה וארצות הברית.

בנק יפן בצומת דרכים

הירידה בתוצר מכניסה את הבנק המרכזי של יפן (BoJ) ללחץ גובר. מצדו האחד של המתרס עומד הצורך לתמוך בפעילות הכלכלית, אולי דרך חזרה למדיניות מוניטרית מרחיבה. מנגד, סביבת אינפלציה חיובית יחסית והתחזקות מבנית ביין מציבים אתגר מורכב. נכון ליום פרסום הנתונים, הין נחלש ונסחר סביב 152.6 ין לדולר, מה שמעיד על תחושת חוסר ודאות מצד המשקיעים. הריבית הנמוכה שאפיינה את יפן בשנים האחרונות עשויה להיוותר יציבה, אך כל החלטה כעת תצטרך לשקלל גם שיקולים פיסקליים, אינפלציוניים ופוליטיים.

השפעה על השווקים הפיננסיים

לנתוני התמ”ג השליליים השפעות מיידיות על שוקי ההון ביפן. מניות של חברות מוטות יצוא כמו Toyota, Sony ו־Fanuc רשמו ירידות לאור תחזית חלשה יותר לביקושים גלובליים. שוק האג”ח רשם התחזקות, על רקע עלייה בביקוש לנכסים סולידיים. סוכנויות דירוג ומשקיעים מוסדיים עשויים להוריד את תחזיותיהם לצמיחה הכלכלית של יפן לשנה הקרובה, ובכך להגביר את הלחץ על קובעי המדיניות להגיב בצורה ממוקדת ואפקטיבית.

תלות בסחר בינלאומי – יתרון שהופך לסיכון

כמדינה דלה במשאבים טבעיים, יפן נסמכת על סחר חוץ יותר מרוב מדינות ה־G7. כ־17% מהתמ”ג היפני מגיע מייצוא, בעיקר של רכבים, ציוד הנדסי ושבבים. לכן, כל ירידה בביקושים העולמיים, האטה בצמיחה בסין או שיבוש גיאופוליטי בסחר הימי – משפיעים ישירות על הכלכלה המקומית. בשנים האחרונות, המתיחות הגוברת בין סין לארצות הברית אילצה את יפן לנקוט במדיניות זהירה ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם הודו, אוסטרליה ומדינות דרום־מזרח אסיה. אולם ברבעון הראשון של 2025 נרשמה ירידה ביצוא הן לסין והן לארה”ב – מה שתורם להסבר מדוע הנתון השנתי רשם התכווצות של 0.7%-.

לא ירידה טכנית – אלא תמרור אזהרה מערכתי

חשוב להבהיר: הירידה של 0.2%- ברבעון הראשון ושל 0.7%- במונחים שנתיים אינה נחשבת לאירוע זמני בלבד. אם גם ברבעון השני תירשם צמיחה שלילית, יפן תיכנס רשמית למיתון טכני – מצב שבו שתי תקופות רבעוניות רצופות מציגות התכווצות כלכלית. הממשלה, בהובלת ראש הממשלה פומיו קישידה, תידרש להציג מדיניות תמריצים ברורה, לצד רפורמות מבניות שיחזירו את האמון של הצרכנים והעסקים במערכת הכלכלית. מדובר באתגר לאומי – אך גם גלובלי, משום שיציבותה הכלכלית של יפן מהווה עוגן מרכזי במערכת הפיננסית הבינלאומית.