ממשל טראמפ חשף סבב נוסף של צעדי סחר פרוטקציוניסטיים, עם הטלת מכסים חדים של 25% על יבוא משאיות ו־30% על יבוא רהיטים. ההחלטה מסמלת הסלמה משמעותית במדיניות הסחר של ארה״ב, עם השלכות אפשריות על הייצור הגלובלי, על הוצאות הצרכנים ועל היחסים הבינלאומיים. המשקיעים בוחנים כעת כיצד המהלך עשוי להשפיע על האינפלציה, על שרשראות האספקה ועל רווחי החברות בתחומים כמו לוגיסטיקה וקמעונאות.

השפעה על הייצור בארה״ב והצרכנים

המכסים מוצגים כמגן ליצרנים האמריקאים, בעיקר בענפי הרכב והרהיטים, שהתמודדו עם תחרות מצד יבוא זול. באמצעות העלאת עלויות המשאיות המיובאות, הממשל מבקש לנתב ביקושים ליצרנים מבוססי ארה״ב כגון פורד וג’נרל מוטורס. באופן דומה, מכס הרהיטים צפוי להועיל ליצרנים מקומיים שמרוכזים במדינות כמו קרוליינה הצפונית ומיסיסיפי.

עם זאת, ההשפעה על הצרכנים עשויה להיות פחות חיובית. מחירי המשאיות, שכבר הגיעו לשיאים חדשים בשל צווארי בקבוק בשרשרת האספקה ולחצים אינפלציוניים, עלולים לעלות עוד. יבוא הרהיטים, הנשען במידה רבה על ספקים אסייתיים בהם סין, וייטנאם ומלזיה, מהווה את רוב השוק האמריקאי. מכסים גבוהים יותר עלולים להוביל לעליית מחירים לצרכן הקמעונאי, להפחית את כוח הקנייה של משקי הבית ולהאט את ההוצאה על מוצרים בני-חלוף.

שיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות

הצעדים צפויים להחריף את המתיחות עם שותפות הסחר המרכזיות. סין, ששולטת ביבוא הרהיטים לארה״ב, צפויה להגיב למהלך המכסים, ייתכן באמצעות צעדי תגמול נגד יצוא חקלאי או תעשייתי אמריקאי. בתחום המשאיות, יצרניות רכב אירופיות ויפניות עלולות להיתקל בחסמים נוספים, מה שיסבך את המשא ומתן המסחרי.

התפתחויות אלו מגבירות את הלחץ על שרשראות האספקה שכבר נמצאות במצב שברירי. חברות לוגיסטיקה עשויות להתמודד עם אתגרי תיעול מחדש, בעוד קמעונאים וסיטונאים עלולים לחוות עיכובים במציאת מקורות חלופיים. שינוי המדיניות מוסיף מימד של חוסר ודאות לתאגידים רב-לאומיים שנשענים על ייצור חוצה גבולות, במיוחד לאחר שנים של הסתגלות לעימותי סחר קודמים.

תגובות השווקים והמדיניות

שווקי ההון הגיבו בזהירות, כאשר המשקיעים העריכו את הסיכונים האינפלציוניים הכרוכים בעלויות יבוא גבוהות יותר. אנליסטים מזהירים כי המכסים עלולים להוסיף לליבת האינפלציה, מה שיסבך את נתיב המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב, בזמן שהשווקים מתמחרים הורדות ריבית מוגבלות בלבד. מניות בענפי הקמעונאות והלוגיסטיקה הפגינו תנודתיות, בעוד שמניות התעשייה האמריקאיות רשמו עליות מתונות על רקע ציפיות ליתרון תחרותי.

במישור המדיני, המכסים מחזקים את עמדתו הפרוטקציוניסטית הרחבה של טראמפ לקראת מערכת הבחירות של 2026. הצעדים עשויים למצוא חן בעיני יצרנים מקומיים ואיגודי עובדים, אך עלולים להכביד על יחסי הסחר הבינלאומיים, במיוחד במסגרת ארגון הסחר העולמי. יצואנים ישראלים בתחומי רכיבי משאיות ופריטי עזר לרהיטים עלולים לחוש השפעה עקיפה אם שרשראות האספקה יעברו התאמות.

בהסתכלות קדימה, עתיד המכסים ייקבע בהתאם לשאלה אם שותפות הסחר יבחרו בצעדי תגמול או במשא ומתן על פטורים. המשקיעים צריכים לעקוב אחר צעדים אפשריים מצד אסיה ואירופה, וכן אחר סימנים לעמידות הצרכן בשוק הקמעונאי האמריקאי. עם עליית הסיכונים האינפלציוניים, ייתכן שבנקים מרכזיים ברחבי העולם ייאלצו להתאים את תגובות המדיניות, מה שצפוי להשאיר את השווקים דרוכים בחודשים הקרובים.