השקט היחסי בין וושינגטון לבייג׳ין שוב נשבר, כאשר המועמד המוביל לנשיאות ארה”ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג׳ינפינג החליפו הצהרות חריפות סביב סוגיות של סחר, טכנולוגיה והשפעה גיאופוליטית. העימות המחודש, המזכיר את מלחמת הסחר של השנים 2019-2018, מעורר מחדש חששות לפיצול כלכלי עולמי — דווקא בתקופה שבה הצמיחה נתונה ללחצים כתוצאה מאינפלציה והידוק מוניטרי.

רטוריקה שהופכת לסיכון מדיניות

הצהרותיו האחרונות של טראמפ בדבר החזרת מכסים רחבים על יבוא מסין — שעלולים להגיע עד 60% — הדהדו בשווקי העולם. היוזמה, שנועדה לעודד ייצור מקומי בארה”ב ולהפחית תלות בסין, עלולה לעורר תגובה נגדית מבייג׳ין. שי, מצדו, קרא ל״עצמאות כלכלית״ ולהגנה חזקה יותר על התעשיות האסטרטגיות של סין, מה שמעיד כי בייג׳ין נערכת לעימות ממושך נוסף.

עבור המשקיעים, הרטוריקה הזו מתורגמת לתנודתיות מחודשת במניות ובמטבעות. מדד MSCI Asia ex-Japan ירד בכמעט 1% על רקע ההחרפה במתיחות, בעוד היואן נחלש מעבר ל-7.30 מול הדולר. אנליסטים מזהירים כי עוינות מסחרית ממושכת עלולה לגרוע עד 0.5% מצמיחת התמ”ג הגלובלי בשנה הבאה, במיוחד אם המכסים יכללו תחומים מתקדמים כמו שבבים ורכבים חשמליים.

הטכנולוגיה ושרשראות האספקה במוקד

מעבר לסחורות המסורתיות, סבב העימות הנוכחי מתמקד בעיקר בטכנולוגיה מתקדמת ובייצוא שבבים. מגבלות הייצוא של וושינגטון על שבבי בינה מלאכותית (AI) וציוד ייצור מוליכים למחצה כבר הגבילו את הגישה של סין לטכנולוגיות קריטיות, מה שדחף את בייג׳ין להטיל מגבלות על ייצוא של מינרלים חיוניים כמו גליום וגרפיט — חומרים מרכזיים בייצור סוללות ורכבים חשמליים.

צעדים אלו מעצבים מחדש את שרשראות האספקה הגלובליות. תאגידים בינלאומיים מעבירים ייצור לוייטנאם, הודו ומקסיקו כדי לפזר סיכונים. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי ״Friend-shoring״ איננו פתרון מהיר — הוא מעלה עלויות ייצור ופוגע ביעילות הגלובלית. משקיעים במדינות מפותחות ומתפתחות נדרשים כעת לשקלל את ההתאמות הללו בתוכניות ההשקעה לטווח הארוך.

השפעות על השווקים וההדים הגלובליים

שווקי המניות בארה”ב ובאירופה נותרו יציבים אך תנודתיים, כאשר מדד S&P 500 ירד ב-0.4% השבוע על רקע הערכת מחודשת של תיאבון הסיכון. גם שווקי הסחורות הושפעו, עם ירידה במחירי הנפט מהשיאים האחרונים על רקע ציפיות לביקוש עולמי חלש יותר אם מגבלות הסחר יוחרפו. במקביל, נכסים בטוחים כמו זהב ואגרות חוב אמריקאיות נהנו מזרימת כספים מתונה.

בישראל ובשווקים פתוחים אחרים, היצואנים עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות. השקל, שלרוב מושפע מסנטימנט הסיכון העולמי, עשוי להיחלש אם העימות יסלים למלחמת סחר כוללת — מה שיכול לעורר התערבות או תגובה מצד בנק ישראל.

העימות משפיע גם על הבנקים המרכזיים: אם שיבושי האספקה יובילו לעלייה מחודשת באינפלציה, קובעי המדיניות יעמדו בפני דילמה — איזון בין יציבות מחירים לצמיחה כלכלית.

תחזית: הסלמה או הזדמנות?

בחודשים הקרובים יתברר אם הרטוריקה של טראמפ והעמדה התקיפה של שי יתורגמו למדיניות בפועל או שמדובר בהצהרות פוליטיות בלבד. השווקים יעקבו אחרי האותות מפגישות הסחר הבאות בין ארה”ב לסין, ובפרט אם שני הצדדים יבחרו להרגיע את המתח לקראת הבחירות בארה”ב ב-2025.

בינתיים, המשקיעים מתמודדים עם כלכלה עולמית מפוצלת יותר, שבה מהלכים גיאופוליטיים עלולים לגבור שוב על יסודות כלכליים. יכולת המנהיגים העולמיים לנהל את המתיחות הזו — מבלי להצית מחדש מלחמת סחר כוללת — עשויה לקבוע את יציבות מחזור השווקים הבא.