קרנות סל הן מוצר פופולארי להשקעה בארץ כמו גם בעולם כולו. מדובר במוצר להשקעה פסיבית, שברוב המכריע של המקרים עוקב אחר ביצועיו של מדד נבחר. בישראל יש מעל 300 קרנות סל שנסחרות בבורסה, הגדולה ביותר היא קסם ETF ממונפת, המנהלת נפח מסחר של כמעט 4.5 מיליארדי שקלים. יש תעודות סל שצמודות למדדים מקומיים, כמו למשל למדד תל אביב ביטוח (קרן הסל הגדולה ביותר הצמודה למדד מקומי היא קסם ETF תל אביב ביטוח, המנהלת נכסים בשווי 112 מיליוני שקלים), או למדד תל אביב 125, המדד הגדול והכללי של הבורסה המקומית. לצד אלה, יש קרנות סל המנהלות את כספי המשקיעים אל מול מדדים בשווקים של מדינות אחרות, כמו למשל קרן תכלית סל הצמודה למדד S&P 500, קרן קסם ETF הצמודה למדד הנאסד”ק, קרן MTF של הצמודה למדד הטכנולוגיה בלבד של ה – S&P, ועוד.

גם בעולם, מנוהלות קרנות סל בהצלחה רבה כאשר חלק מהקרנות מבססות את הפיזור שלהן על מאפיינים גיאוגרפיים, וחלק לא מבוטל של ההשקעות באותן קרנות – מגיע דווקא לארצנו הקטנטונת.

קרנות סל מנהלות השקעות בישראל בסכום של מעל 6.5 מיליארדי דולרים, כאשר חמשת קרנות הסל הבולטות המנהלות נכסים בישראל הן קרן בלאקרוק וקרן ואנגארד, קרן הסל של ארק, קרן הסל הגיאוגרפית של אינווסקו וקרן הסל של Schwab. בסך הכל מחזיקות הקרנות בקצת יותר מ – 150 מניות מקומיות, בשוק ההון של ישראל.

איך קרנות סל מגיעות להשקיע במניות בבורסה של תל אביב?

שני המדדים הרלוונטיים, המאפשרים בין השאר השקעה במניות ישראליות, הם מדד FTSE Global Small Cap והמדד הבין לאומי של MSCI. אם נתבונן במדד הפוטסי הבין לאומי, נראה כי הוא מכיל רק 3.75% של מניות מקומיות בשוק הבריטי (זהו מדד אנגלי), כאשר כל שאר המניות שהמדד מכיל הן מניות בין לאומיות של חברות בבורסות מחוץ לממלכה המאוחדת. מבחינת סקטורים, המדד מכיל כ – 21.3% מניות טכנולוגיות, קצת פחות מ – 15% מניות מסקטור הפיננסים, כ – 11% מניות סקטור הבריאות, כ – 10% תעשיה, ועוד. המניות הבולטות במדד זה הן למשל מניית אפל, מניית מייקרוסופט, מניית טסלה, מניית Taiwan Semiconductors, והמניות הישראליות: המדדים הבין לאומיים כוללים מניות של לא פחות מאשר 78 חברות ישראליות, ביניהן מניית נייס, בנק לאומי, טבע, אלביט, חברת הנדל”ן אלוני חץ, הראל השקעות, מטריקס, פוקס, ועוד רבות ומוכרות.

זינוק חד בהשקעות בקרנות סל, בישראל ובכל העולם

הלוגיקה מאחורי מוצר ההשקעה שהפך בשנים האחרונות להיות מהנפוצים בעולם, היא ברורה: המשקיע חוסך את המשאבים הנדרשים ממנו בניהול תיק השקעות אקטיבי ומשקיע במוצר אחד, שמכיל פיזור ומשקיע במניות המבוססות, היציבות והוותיקות ביותר בבורסות על פי המדד שקרן הסל צמודה אליו. כאמור, קרנות הסל הזרות המשקיעות בכ – 150 מניות ישראליות הן צמודות למדדים בפיזור גיאוגרפי, והן משקיעות במניות שונות בשווקים רבים בארה”ב, באירופה ואפילו במזרח הרחוק.

בחמש השנים האחרונות זינקו שיעורי ההשקעה בקרנות סל בארה”ב פי יותר משלושה – מכ – 2.5 טריליוני דולרים לפני חמש שנים לכ – 7.7 טריליוני דולרים בסוף 2021. גם בישראל צמח השוק ביותר מפי שלושה, כאשר במהלך חמש השנים האחרונות עבר השוק רפורמה משמעותית. כיום, קרנות הסל בישראל מנהלות כ – 102 מיליארדי שקלים.

הבחירה במוצרי השקעה פסיביים

יש סיבה לעלייה בעניין של משקיעים בקרנות סל. לאורך זמן, ניראה שמוצרי השקעה מחקי מדד ומוצרי השקעה פסיביים מציעים תשואות עודפות ביחס לכל סוג אחר של ניהול תיקי השקעה – וכל זאת, בתשלום מינימאלי של דמי ניהול וללא הקצאת משאבים לניהול תיק ההשקעות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.