נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע על דחייה של יותר מחודש בהטלת מכסים בגובה 50% על סחורות מהאיחוד האירופי. הצעד, שתוכנן להיכנס לתוקף בתחילת יוני, נדחה כעת ל-9 ביולי, לאחר שיחה בין טראמפ לבין נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין. האם מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להשיג תנאים טובים יותר למשא ומתן, או בהקדמה לסבב נוסף של מלחמת סחר גלובלית?

הרקע להחלטה: מכסים ככלי לחץ

מאז כניסתו לתפקיד בפעם השנייה, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ חזר לקו המדיניות הכלכלי המוכר שלו – שימוש במכסים ככלי מיקוח עוצמתי מול שותפות סחר. באפריל 2025, הוא כבר הכריז על מכסים של 20% על כלל היבוא מהאיחוד האירופי, במקביל להעלאת המכסים על רכבים אירופיים ל-25%. כעת, כשמכסים של 50% עומדים בפתח, מדובר בהסלמה דרמטית שעלולה להרעיד את היציבות הכלכלית העולמית.

הבית הלבן טען כי ההחלטה נועדה לתקן “אי צדק סחרי ממושך”, ובייחוד את הפערים במאזן הסחר בין ארה”ב לבין האיחוד. הממשל גם הדגיש את הצורך באיזון של מכסים הדדיים, במיוחד בתחומים כמו תעשיית הרכב, מוצרי פלדה ותוצרת חקלאית.

שיחת הטלפון ששינתה את התמונה

הדחייה שהוכרזה במאי הגיעה לאחר שיחה “מכובדת וחיובית”, כהגדרת הצדדים, בין טראמפ לבין פון דר ליין. האחרונה ביקשה זמן נוסף כדי להגיע להסכמות “משמעותיות, מאוזנות והוגנות לשני הצדדים”, לדבריה. טראמפ נענה לבקשה, אך הדגיש כי אם לא יושגו הבנות עד ה-9 ביולי, הוא לא יהסס להטיל את המכסים באופן חד-צדדי.

תגובת השווקים: אנחת רווחה זמנית

השוק הפיננסי קיבל את הדחייה באנחת רווחה. מדדי מניות מרכזיים בארה”ב – ובייחוד מגזרי התעשייה והאנרגיה – עלו מיד לאחר ההודעה. באירופה, מדד הדאקס בגרמניה עלה בכ-1.2%, והאירו רשם התחזקות קלה מול הדולר. עם זאת, התחזית ארוכת הטווח נותרה מעורפלת. אנליסטים מזהירים כי חוסר הוודאות עד יולי עלול להוביל לתנודתיות גבוהה ולזהירות יתר מצד משקיעים.

גולדמן זאקס פרסמו ניתוח שבו הם מעריכים כי אם אכן יוטלו מכסים של 50%, מדובר על פגיעה של עד 0.4% בתוצר של האיחוד האירופי בשנה הקרובה. בארה”ב, ההשפעה עשויה להיות מתונה יותר, אך מורגשת בתחומי יבוא, חקלאות, ולוגיסטיקה.

מעבר להשפעות המיידיות בשווקים, גורמים פיננסיים רבים כבר בוחנים תרחישים לשוק המחצית השנייה של 2025. חברות דירוג אשראי, בתי השקעות וגופי ניתוח סיכון בוחנים כיצד צעדים חד-צדדיים עלולים להשפיע על תשואות אג”ח מדינה, סיכוני אשראי של תאגידים רב-לאומיים ופרמיות ביטוח סחר. אם יחודש גל של חוסר ודאות גלובלי, סביר להניח שנראה עלייה בפרמיית הסיכון הכללית, פגיעה בגיוסים של חברות באירופה, ונטייה של משקיעים לברוח לנכסים בטוחים כמו אג”ח אמריקאי ודולר.

בישראל, אנליסטים כבר מזהירים מפני השפעה על קרנות נאמנות בעלות חשיפה לשווקים אירופיים, וכן על מדדים שכוללים תאגידים גדולים שפעילותם קשורה לייצוא. בשוק שבו הריבית ממילא גבוהה והמרווחים נשחקים, כל זעזוע בינלאומי עלול להכביד על החלטות השקעה ולפגוע בצמיחה הריאלית.

עמדת האיחוד האירופי: בין קשיחות לדיפלומטיה

האיחוד האירופי מנסה מאז תחילת 2025 להגיע להסכם חדש עם ארה”ב שיכלול ביטול הדדי של מכסים על תוצרת תעשייתית. עם זאת, סוגיות רגישות כמו רגולציה סביבתית, תקני ייצור ושימוש בסובסידיות חקלאיות הפכו את התהליך למורכב וממושך.

פון דר ליין הצהירה כי האיחוד “לא יסכים להסכמות חד-צדדיות ובלתי מאוזנות”, והבהירה שאם המכסים אכן ייכנסו לתוקף, אירופה תיאלץ להגיב בצעדי תגמול משלה. היא גם קראה לקיים פסגה משותפת לפני מועד היעד החדש כדי למנוע הסלמה.

השלכות גלובליות – וישראליות

מלחמות סחר בין שניים מהגושים הכלכליים הגדולים בעולם עשויות להשפיע על מדינות רבות, כולל ישראל. ישראל, שמשתפת פעולה גם עם השוק האירופי וגם עם השוק האמריקאי, עלולה למצוא את עצמה בין הפטיש לסדן.

יבואנים ישראלים עלולים לספוג עלויות גבוהות יותר כתוצאה ממסים מוגדלים על רכיבים שמקורם באירופה או בארה”ב. יצואנים, במיוחד בתחום ההייטק והרכב, עשויים להיתקל בשיבושים בשרשרת האספקה ודרישות תקינה מחמירות.

בנוסף, כל תנודתיות בשוקי ההון משפיעה ישירות על משקיעים מוסדיים, קרנות פנסיה וקופות גמל בישראל. דחייה נוספת בקבלת החלטות כלכליות עשויה להוביל לשמרנות יתר מצד מנהלי השקעות ולפגיעה בביצועי התיקים.

לאן הולכים מכאן?

התקופה הקרובה תהיה קריטית. אם הצדדים יצליחו להגיע להסכמות עד ה-9 ביולי, הדבר עשוי לסמן את חידושו של שיתוף פעולה כלכלי פורה בין שתי המעצמות. לעומת זאת, אם המגעים ייכשלו, ייתכן שנראה את הסלמת מלחמת הסחר בעוצמה שלא נראתה מאז 2018–2019.

כיום, כשהעולם עדיין מתאושש מהשלכות של מגפות, מלחמות אזוריות ואתגרים גלובליים כמו שינויי אקלים ואינפלציה מתמשכת – הסלמה בסחר בין ארה”ב לאירופה עשויה להיות גפרור באסם מלא חומר דליק.

סיכום

ההחלטה לדחות את הטלת המכסים מספקת חלון זמן צר, אך משמעותי, לדיפלומטיה ולשיקול דעת. הצלחת המשא ומתן תהיה תלויה בנכונות שני הצדדים להכיר באינטרסים ההדדיים ולמנוע צעדים חד-צדדיים שיפגעו בכלכלה הגלובלית.

משקיעים, חברות וצרכנים צריכים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. בשוק של חוסר ודאות – היערכות מראש היא לא מותרות, אלא הכרח.