שתי ענקיות השבבים האמריקאיות אנבידיה (Nvidia) ו־AMD חתמו על הסכם יוצא דופן עם הממשל האמריקאי, במסגרתו יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות שבבים מתקדמים בסין ישירות לקופת המדינה. ההסדר, שדווח לראשונה ב־Financial Times, נועד לאפשר לשתי החברות לקבל רישיונות ייצוא לשבבי ה־H20 של אנבידיה וה־MI308 של AMD, המוגבלים בייצוא בעקבות מדיניות הפיקוח על טכנולוגיות מתקדמות. מדובר במהלך שמעיד על שינוי עמוק במאזן הכוחות שבין טכנולוגיה, מדיניות סחר וביטחון לאומי.

המספרים מאחורי ההסכם

לפי נתוני החברות והדיווחים בעיתונות הכלכלית, הכנסות אנבידיה מסין עמדו בשנה הפיסקלית האחרונה על כ־17 מיליארד דולר – כ־13% מכלל המכירות העולמיות שלה. עבור AMD, הכנסות מסין הסתכמו בכ־6.2 מיליארד דולר בשנת 2024 – כ־24% מההכנסות השנתיות.
בהנחה ששיעור של 15% ייגבה מההכנסות הללו, ממשלת ארה״ב עשויה לקבל מעל 2.5 מיליארד דולר בשנה מאנבידיה ומאות מיליוני דולרים מ־AMD – סכומים אדירים בקנה מידה תקדימי, במיוחד עבור תעשיית השבבים.

רקע: מהלך על רקע מתיחות הסחר והפיקוח על טכנולוגיות

ההסכם נחתם לאחר חודשים של מתיחות רגולטורית. אנבידיה פיתחה את שבב ה־H20 כדי לעמוד במגבלות הייצוא שהוטלו בתקופת ממשל ביידן, אך הממשל הנוכחי בראשות דונלד טראמפ החמיר את ההגבלות ואסר על המכירה גם של גרסאות מותאמות.
על פי הדיווחים, מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, נפגש אישית עם טראמפ בבית הלבן בשבוע שלפני ההסכם, ושיחות אלו הובילו לכך שמשרד המסחר האמריקאי העניק את רישיונות הייצוא הנדרשים ימים ספורים לאחר מכן. גם AMD נכללה במתווה, מה שפתח בפניה מחדש את שוק השבבים הסיני.

מהלך חסר תקדים במונחי מדיניות אמריקאית

היסטורית, פיקוח על ייצוא נועד למנוע הפצה של טכנולוגיות רגישות למדינות יריבות, ולא לשמש ככלי ליצירת הכנסות פיסקליות. מומחי משפט וכלכלה ציינו כי אין תקדים להסדר שבו חברות אמריקאיות משלמות אחוז מהכנסותיהן כדי לקבל רישיון ייצוא. חלקם אף הזהירו כי ייתכן שמדובר בהפרה של החוקה האמריקאית, האוסרת על מיסוי ייצוא.
פיטר הארל, לשעבר יועץ בכיר לכלכלה בינלאומית בבית הלבן, אמר כי מהלך כזה מערבב בין ביטחון לאומי ליעדים פיסקליים – ערבוב שעלול להיות בעייתי ואף לא חוקי. אחרים השוו את ההסדר ל״סחיטה״ או ל״שוחד רגולטורי״.

המשמעויות הכלכליות לשוק השבבים

סין היא שוק מפתח עבור תעשיית השבבים העולמית, ובפרט עבור שבבי בינה מלאכותית. אנבידיה הזהירה בעבר כי חסימת הגישה לשוק הסיני עלולה להרחיק אותה ממחצית ממפתחי ה־AI בעולם, ולפגוע ביכולתה לשמור על ההובלה הטכנולוגית. AMD מצידה זקוקה להכנסות מסין כדי להמשיך להתחרות בהצלחה בשוק ה־GPU וה־AI העולמי.
ההסדר הנוכחי פותח מחדש את השוק הסיני לשתי החברות – אך במחיר כלכלי כבד. לדוגמה, אם מכירות שבב H20 של אנבידיה בסין יגיעו ל־23 מיליארד דולר ב־2025, המשמעות היא העברת יותר מ־3 מיליארד דולר ישירות לממשלת ארה״ב.

השלכות פוליטיות ובינלאומיות

המהלך של טראמפ מצביע על שימוש חדש במכשירי סחר – לא רק למניעת ייצוא טכנולוגיות אלא גם ככלי מיקוח כלכלי. בכך הוא מחדד את התלות של חברות אמריקאיות בהחלטות פוליטיות, ומייצר תקדים שעלול לשמש מול תעשיות אחרות.
מצד שני, קיים סיכון שההסכם יאיץ את מאמצי סין לפתח שבבים מקבילים ולהקטין את התלות ביבוא אמריקאי, מה שעלול בטווח הארוך לפגוע בהכנסות החברות האמריקאיות עצמן.

סיכום והסתכלות קדימה

ההסכם בין אנבידיה ו־AMD לממשלת ארה״ב מסמן עידן חדש ביחסי סחר וטכנולוגיה. מצד אחד, הוא מאפשר לחברות להמשיך ולפעול בשוק הסיני – שוק מפתח בעל פוטנציאל הכנסות עצום. מצד שני, הוא מייצר תקדים מסוכן שבו רישיונות ייצוא נקשרים ישירות לתשלומי הכנסה לממשל.
האם המודל הזה יתרחב גם לתעשיות אחרות? האם הוא יעמוד בביקורת משפטית? והאם סין תגיב בהאצת הפיתוח המקומי? אלו שאלות שיקבעו את ההשפעה האמיתית של ההסכם על שוק השבבים ועל הכלכלה הגלובלית בשנים הבאות.