הוצאות ביטחוניות גלובליות: לאן זורמים 2.7 טריליון דולר?

גידול מתמשך בתקציבי הצבא

בשנת 2024, היקף ההוצאות הצבאיות העולמיות חצה רף של 2.7 טריליון דולר — שיא כל הזמנים. יותר מ־54% מהסכום הזה מגיעים ממספר מצומצם של מדינות, בראשן ארצות הברית, סין ורוסיה. הגידול בתקציבים אינו מקרי: הוא מונע מתנאים גיאופוליטיים משתנים, חידוד יריבויות בין מעצמות, והמרוץ לחדשנות צבאית.

ארצות הברית: כמעט טריליון דולר לביטחון

במקום הראשון, ובפער עצום משאר העולם, ניצבת ארצות הברית עם תקציב ביטחוני של 997 מיליארד דולר — כ־37% מכלל ההוצאה העולמית. מדובר בגידול של 5.7% ביחס לשנה הקודמת, והוצאה שהיא כמעט פי שלושה מהמדינה הבאה אחריה. עיקר התקציב מופנה לטכנולוגיות מתקדמות, מחקר ופיתוח, ציוד חדש, תפעול בסיסים ברחבי העולם ומשכורות לכוח האדם.

סין: מגדילה תקציב ומאתגרת את המעמד האמריקאי

סין, במקום השני, הקצתה השנה 314 מיליארד דולר להגנה — גידול מוערך של 7.0% לעומת 2023. מדובר בהמשך למגמת התעצמות צבאית, שכוללת השקעות בבינה מלאכותית, צי ימי מתקדם, טילים בליסטיים והרחבת השפעה בזירה האינדו־פסיפית. אף שההוצאה הסינית רחוקה מזו של ארצות הברית, קצב הגידול והפוקוס האסטרטגי מעלים חששות גוברים בוושינגטון ובמדינות האזור.

רוסיה: מלחמת ההתשה באוקראינה מניעה השקעות שיא

רוסיה מדורגת שלישית עם הוצאה ביטחונית של 149 מיליארד דולר, על רקע המשך המלחמה באוקראינה. התקציב הצבאי של מוסקבה הוכפל כמעט מאז תחילת הלחימה ב־2022, עם דגש על ציוד ארטילרי, תחמושת, שיקום מלאי וניסיונות לרכוש מערכות לחימה דרך מדינות כמו איראן וקוריאה הצפונית.

עליית הביקוש לביטחון באירופה

המלחמה באוקראינה גרמה לשורה של מדינות באירופה להעלות באופן חד את תקציבי הביטחון. גרמניה, לדוגמה, השקיעה 89 מיליארד דולר, בריטניה 82 מיליארד דולר, וצרפת 65 מיליארד דולר. גם מדינות כמו פולין (38 מיליארד דולר) ואיטליה (38 מיליארד דולר) מתקרבות ליעד 2% מהתמ”ג שהוצב בנאט”ו, כחלק מהתחייבות לתמוך בברית הצבאית.

גידול אסייתי: יפן, הודו ודרום קוריאה

במזרח אסיה, גידול בתקציבים ניכר גם ביפן (55 מיליארד דולר), דרום קוריאה (48 מיליארד דולר) והודו (86 מיליארד דולר). מדינות אלו מגיבות לחשש מהתחזקות סין ומאיום הגרעין מצפון קוריאה. הודו, בפרט, שואפת לבסס את מעמדה כמעצמה אזורית ולשדרג את יכולותיה הימיות והאוויריות.

המזרח התיכון: סעודיה וישראל

סעודיה, שלה נתח משמעותי מההוצאה במזרח התיכון, השקיעה 80 מיליארד דולר ב־2024, אך יש לציין שמדובר בהערכה בלבד, בשל חוסר שקיפות. ישראל השקיעה 47 מיליארד דולר, כאשר חלק מההוצאה נתמך בסיוע צבאי אמריקאי. המדיניות הביטחונית בישראל ממשיכה להתמקד באיומים רב־חזיתיים, טכנולוגיה מתקדמת והרתעה אזורית.

שאר העולם: עשרות מדינות, מיליארדי דולרים

קטגוריית “שאר העולם” כוללת מדינות רבות כמו טורקיה (25 מיליארד דולר), אוקראינה (65 מיליארד דולר), ספרד (25 מיליארד דולר), הולנד (23 מיליארד דולר), קנדה (29 מיליארד דולר) ואלג’יריה (22 מיליארד דולר). יחד, הן מהוות הוצאה של כ־409 מיליארד דולר — מה שמעיד על כך שהגידול בתקציבי צבא אינו נחלת המעצמות בלבד.

מסקנה: עולם במגמת התחמשות

הנתונים לשנת 2024 מצביעים על עולם שבו גיאופוליטיקה, טכנולוגיה וחוסר ודאות מייצרים מרוץ חימוש מחודש. השאלה היא האם מגמה זו תוביל ליציבות והרתעה — או להסלמה מסוכנת בזירות שונות. בכל מקרה, היקף ההוצאה מבהיר שהעולם רחוק מלהפוך לשקט יותר.