מחווה סמלית בעלת משקל אסטרטגי

ברגע דרמטי שתופס תשומת לב עולמית, הנשיא דונלד טראמפ צפוי לטוס לישראל כדי לקבל באופן אישי את פני החטופים הצפויים להשתחרר על ידי חמאס – מהלך שמדגיש את הגישה הישירה של הממשל הנוכחי לדיפלומטיה במזרח התיכון. ההכרזה, שאושרה על ידי סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס, פורסמה שעות ספורות לאחר דיווח ב”וול סטריט ג’ורנל” שלפיו חמאס עדיין מחזיק 20 חטופים חיים בעקבות מתקפתו על ישראל בשנת 2023.

קבלת הפנים האישית שתכנן טראמפ, הצפויה להתקיים בליל ראשון לפי שעון ארה”ב, מהווה מחווה פוליטית ודיפלומטית עוצמתית. היא מדגישה לא רק רגע נדיר של תקווה בתוך סכסוך בן שנתיים שהחריב את עזה והעמיק את המתיחות הבינלאומית, אלא גם מסמנת את כוונת וושינגטון לשוב ולהיות שחקן מרכזי בתיווך ליציבות אזורית.

שחרור החטופים קשור לשלב הראשון של מסגרת שלום שאושרה על ידי הקבינט הישראלי בשבוע שעבר – הסכם שעשוי לשנות את הדינמיקה של תהליך המשא ומתן הקפוא זה שנים.

ממלחמה לדיפלומטיה: ההימור הגבוה של הרגע

מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבמהלכה נלקחו כ-250 בני אדם כבני ערובה, ישראל ועזה חוות את אחת המלחמות הקטלניות והמטלטלות ביותר באזור. אלפי אזרחים נהרגו, ורצועת עזה נותרה בחורבן כלכלי והומניטרי.

שחרור החטופים הקרוב, שתואר על ידי ואנס כ”מהלך עצום”, עשוי לייצג פריצת דרך הומניטרית – ואולי גם נקודת מפנה בדעת הקהל. עם זאת, מעבר לממד האנושי, מדובר גם במבחן אסטרטגי לגישת מדיניות החוץ של ממשל טראמפ, המעדיף התערבות ישירה ודיפלומטיה בלתי שגרתית על פני מסגרות רב-לאומיות מסורתיות.

ואנס ציין כי ההצלחה הזו נובעת מ”יציאה ממסלולי הדיפלומטיה המסורתיים שנכשלו”, בביקורת מרומזת על ממשלים קודמים שהעדיפו תיווך בינלאומי איטי ומבוסס קונצנזוס. אנליסטים מדגישים שאם גישה זו תביא לתוצאות ממשיות, היא עשויה לשנות את אופן פעולתה של וושינגטון במשברי חטופים עתידיים ובתהליכי משא ומתן אזוריים.

הזרמים הפוליטיים וההשלכות האזוריות

התמונות של טראמפ מקבל את פני החטופים המשוחררים עשויות לחזק את אמינות מדיניות החוץ של ממשלו ואת מעמדו הציבורי ברגע פוליטי רגיש. על רקע ההתחממות במערכת הבחירות בארה”ב, דימויו של נשיא אמריקאי שמוביל פתרון הומניטרי עשוי לשאת משקל פוליטי רב – מבית ומחוץ.

עם זאת, נותרות שאלות לגבי יכולת קיומו של תהליך השלום. הנהגת חמאס אינה מגלה נכונות להתחייב ליציבות ארוכת טווח, והפיצולים בתוך ממשלת הקואליציה בישראל עלולים להקשות על יישום ההסכם. בנוסף, מעצמות אזוריות כמו איראן וקטאר – המעורבות זה זמן רב בענייני עזה – עוקבות מקרוב אחר המהלך כדי לבחון אם הוא תואם או מאיים על האינטרסים האסטרטגיים שלהן.

ואנס, שהתראיין בנפרד לרשת פוקס ניוז, ניסה למתן את האופטימיות ואמר כי אף שהממשל מצפה להשיב “את רוב גופות החטופים ההרוגים”, “לא נקבל את כולם”. דבריו משקפים את המציאות הכואבת שבה גם רגעים של התקדמות מלווים באובדן ובאי-ודאות.

מה צפוי בהמשך

אם שחרור החטופים יתבצע כמתוכנן, הוא עשוי לסמן נקודת מפנה ביחסי ארה”ב–ישראל ולהצביע על עידן חדש של מעורבות אמריקאית ישירה בפתרון סכסוכים במזרח התיכון. עם זאת, הדרך קדימה נותרת שברירית.

עבור משקיעים ומקבלי החלטות, יציבות אזורית עשויה להפחית תנודתיות בשווקי האנרגיה ובסיכון למגזר הביטחוני, אף שכל כישלון או עיכוב עלולים להצית מחדש מתיחות בשווקים הגלובליים. הימים הקרובים יכריעו אם הרגע הזה יהפוך לסמל של דיפלומטיה מתחדשת – או להפוגה קצרה במעגל סכסוך מתמשך.