אתחול אסטרטגי ביחסי וושינגטון–ברזיליה

נראה כי היחסים בין ארצות הברית לברזיל — שתי הדמוקרטיות הגדולות ביותר בחצי הכדור המערבי — מתחממים מחדש. לאחר חודשים של חיכוכים פוליטיים וצעדי סחר עונשיים, הנשיאים דונלד טראמפ ולואיז אינאסיו לולה דה סילבה נפגשו במלזיה בסוף השבוע, והתחייבו לבנות מחדש אמון ולהחיות את הסחר הדו-צדדי.

הפגישה סללה את הדרך לשיחות הסחר הרשמיות הראשונות בין המדינות זה כמעט שלוש שנים, בהובלת נציג הסחר האמריקאי ג’יימיסון גריר ושר החוץ הברזילאי מאורו ויירה. שני הצדדים החלו בדיונים ראשוניים ביום ראשון בערב, וצפויים להמשיך בשיחות ביום שני.

שני המנהיגים תיארו את הפגישה כ“חיובית מאוד”, כאשר לולה הדגיש כי “אין שום סיבה למחלוקות מכל סוג שהוא” בין המדינות. טראמפ, מצידו, חזה כי השניים “יוכלו להגיע לעסקאות טובות למדי לשתי המדינות”, וסימן נכונות לבטל את המכסים שהוטלו ביולי על סחורות ברזילאיות.

ממכסים לסחר: הדרך לפיוס

המעורבות המחודשת מסמנת היפוך מגמה לעומת תחילת השנה, אז הטילה ממשל טראמפ מכסים עונשיים על קפה, בשר ויצוא נוסף — כמחאה על התנהלות ברזיל בתיקיו המשפטיים של הנשיא לשעבר ז’איר בולסונארו. צעדים אלו הורידו את היחסים הדו-צדדיים לשפל של שנים וגרמו לטלטלה במגזרים חקלאיים מרכזיים בשתי המדינות.

עם זאת, נדמה כי הפרגמטיות הפוליטית גוברת. ברזיל דוחפת להסרת המכסים והסנקציות על גורמיה, בעוד ארצות הברית מזהה ערך אסטרטגי בהידוק היחסים עם הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית — במיוחד על רקע התחרות הגוברת עם סין.

אנליסטים מעריכים כי הטון החדש של טראמפ משקף הכרה בכך שהעושר המינרלי העצום של ברזיל והפוטנציאל התעשייתי שלה הופכים אותה לבלתי ניתנת להחלפה מבחינת ביטחון שרשראות האספקה של ארה”ב. עם עתודות מינרלים נדירות הגדולות בעולם אחרי סין, ברזיל עשויה למלא תפקיד מרכזי בגיוון מקורות האספקה — יעד מפתח במדיניות האמריקאית לחיזוק תעשיות הרכב החשמלי והביטחון הלאומי.

מעבר לסחר: ממדים אסטרטגיים ופוליטיים

הדיאלוג המחודש נושא גם משקל גאופוליטי רחב יותר. לולה הציע לשמש כמתווך אזורי, במיוחד בנושא ונצואלה, שם יירטו כוחות אמריקאיים לאחרונה משלוחי סמים על רקע מתיחות גוברת. לולה הזהיר את טראמפ כי כל הסלמה צבאית בדרום אמריקה תהיה “הרסנית לאזור”, ובכך מציב את ברזיל כשותפה כלכלית וגם כגורם מייצב דיפלומטי.

במקביל, מאחורי דלתיים סגורות, צפויים המנהלים לבחון שיתופי פעולה בתחומי טכנולוגיה ורגולציית נתונים — תחומים שבהם וושינגטון עקבה מקרוב אחר מדיניותה של ברזיל כלפי חברות אמריקאיות בתחום המדיה החברתית והתשתיות בענן. שני הצדדים צפויים גם לדון בסחר באתנול ובשיתופי פעולה במעבר לאנרגיה נקייה, כאשר ברזיל מבקשת לנצל את יתרונותיה בתחום האנרגיות המתחדשות כדי למשוך השקעות אמריקאיות.

הממשל האמריקאי רואה בשיחות הללו מודל אפשרי למעורבות פרגמטית — איזון בין אינטרסים כלכליים לדיפלומטיה דמוקרטית בעידן של שינוי עולמי.

מבט קדימה: סחר תחילה, פוליטיקה אחר כך

השיחות המחודשות מייצגות יותר מהפשרה; הן עשויות לסמן כיול מחדש של יחסי הסחר בחצי הכדור המערבי. אם יצליחו, הן עשויות להשיב את זרימות הסחר לקדמותן, להעמיק את השילוב בשרשראות האספקה, ולהניח יסודות לשיתופי פעולה בתחומים מתפתחים כמו טכנולוגיה נקייה ומינרלים קריטיים.

ובכל זאת, ההתקדמות תישען על יציבות פוליטית ואמון הדדי. כאשר ממשל טראמפ מתמרן בין סכסוכי סחר מרובים ולולה נדרש להתמודד עם עדיפויות כלכליות מקומיות, שני הצדדים ניצבים בפני לחץ להפוך את כוונותיהם הטובות לתוצאות מוחשיות בתוך שבועות.

לעת עתה, הסימנים המוקדמים מעודדים. כפי שציין שר החוץ הברזילאי ויירה, “התוצאה הכוללת חיובית מאוד.” אך בוושינגטון ובברזיליה כאחת, משקיעים וקובעי מדיניות עוקבים מקרוב אחר השאלה האם הפרק החדש ביחסי ארה”ב–ברזיל יוכל לעמוד במבחנים הגאופוליטיים והכלכליים של התקופה.