חברת OpenAI פועלת באגרסיביות להקמת תשתית מרכזי הנתונים שלה כחלק מפרויקט השאפתני Stargate, במטרה לצמצם את התלות בפלטפורמות ענן חיצוניות. במקביל, מנכ״ל מיקרוסופט, סאטיה נדלה, מדגיש כי למיקרוסופט כבר קיימת רשת עולמית של מרכזי נתונים מתקדמים לבינה מלאכותית — מה שממצב את החברה כמובילה טבעית בתחרות הגוברת על תשתיות ה-AI.

המהלך של OpenAI להקמת תשתיות בינה מלאכותית

התוכנית של OpenAI מתמקדת בהשקעה רב-שנתית של מיליארדי דולרים להקמת תשתית מחשוב עצמאית תחת המותג “Stargate”. המיזם נועד להקים מרכזי נתונים בקנה מידה של ג’יגוואטים ברחבי ארצות הברית, בשיתוף עם חברות כמו Oracle, SoftBank ושותפים טכנולוגיים נוספים. הודעות אחרונות מצביעות על הרחבה נוספת של 4.5 ג’יגוואט ביכולות הפיתוח, מעבר למרכזים שכבר נמצאים בשלבי תכנון או בנייה. מהלך זה משקף את רצונה של OpenAI להשיג שליטה רחבה יותר במשאבי המחשוב, לצמצם השהיות ולנהל עלויות הקשורות לעומסי עבודה בתחום ה-AI עתירי החישוב.

עם זאת, בניית מרכזי נתונים בקנה מידה כזה אינה משימה פשוטה. זמינות החשמל, בחירת אתרים, קיבולת הרשת והיתרי הבנייה מהווים כולם מגבלות משמעותיות. גורמים בענף מציינים כי OpenAI נתקלת ב״מכשולים״ בתכנון, במיוחד בכל הנוגע לתיאום השקעות עם שותפים ולניווט בין דרישות רגולטוריות מקומיות. עבור חברה שהתבססה בעבר על ספקיות ענן, מדובר בשינוי מהותי באופי ההשקעות ההוניות ובאסטרטגיית התשתיות שלה.

התשתית הקיימת של מיקרוסופט והיתרון האסטרטגי

בינתיים, מיקרוסופט מציגה גישה שונה. נדלה הדגיש כי החברה כבר מחזיקה ומפעילה תשתית עולמית של ענן ובינה מלאכותית, אשר מתרחבת כעת עם מרכזי נתונים ייעודיים ל-AI. לדוגמה, החברה חשפה לאחרונה את מרכז “Fairwater” בוויסקונסין — מתקן שתוכנן במיוחד לאימון והפעלה של מודלים גדולים ומשולב במערך הענן הגלובלי שלה. מיקרוסופט טוענת כי השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בפרויקטים של מרכזי נתונים חדשים — חלקם בשלבי בנייה, אחרים בתכנון — ומשלימה בכך את מערך של למעלה מ-400 מרכזי נתונים ביותר מ-70 אזורים ברחבי העולם.

דבריו של נדלה רומזים שהוויכוח אינו רק מי מסוגל לבנות מהר יותר, אלא מי כבר נהנה מהיקף, אינטגרציה ויתרון גיאוגרפי. שליטה מלאה בתשתיות מאפשרת למיקרוסופט למקסם יעילות אנרגטית, קירור, השהיה וזרימת נתונים — ובכך להפחית עלויות בהשוואה לחברות שתלויות בשכירות או בהסכמי שימוש חיצוניים.

השפעות שוק ואסטרטגיה

הפער בין התרחבותה של OpenAI לבין הנכסים המבצעיים הקיימים של מיקרוסופט נושא השלכות רחבות על מערך הבינה המלאכותית העולמי. חברות הנשענות על ענן ציבורי או על מרכזי נתונים ייעודיים עשויות להתמודד עם תנודתיות במחירים, מחסור באספקת שבבים או מגבלות רשת חשמל. הגישה ההיברידית של מיקרוסופט — שילוב של תשתית בבעלותה ותשתיות מושכרות — מעניקה לה יציבות יחסית וכוח מיקוח גבוה יותר.

עבור משקיעים בישראל ובעולם, ההתפתחויות הללו מדגישות כיצד השקעות תשתית הופכות לציר מרכזי במרוץ הבינה המלאכותית — לא רק באלגוריתמים או במודלים. מדינות עם מערכות טכנולוגיות מפותחות עשויות לשאוף לשיתופי פעולה או גישה למוקדי נתונים כחלק ממדיניות תעשייתית. בישראל, שבה מצטלבים ענפי הענן, האבטחה והחומרה של ה-AI, השאלה בין בעלות ישירה על תשתיות לבין גישה אליהן עשויה להשפיע על ייצוא, בריתות והשקעות עתידיות.

מבט קדימה מצביע על כך שגורמי המפתח למעקב יהיו קצב ההפעלה של מרכזי הנתונים החדשים של OpenAI, המשך ההתרחבות של מיקרוסופט בזירת ה-AI הגלובלית, והשפעת מדיניות האנרגיה או מגבלות הרשת על קצב הפיתוח. ייתכן שהמרוץ יזוז פחות סביב המודלים עצמם ויותר סביב השליטה בתשתיות — בחישוב, בקירור ובקישוריות.