קובה השעתה את פסטיבל הסיגרים הבינלאומי המפורסם של הוואנה, כאשר האי מתמודד עם משבר כלכלי ואנרגטי מחריף שנגרם מהגברת הלחץ האמריקאי על אספקת הנפט שלו. האירוע בן חמשת הימים, הנערך בדרך כלל בסוף פברואר ומושך יותר מ-1,000 אורחים מכ-80 מדינות, נדחה ללא מועד חדש, כך לפי חברת הסיגרים הממשלתית Habanos S.A.

ההחלטה מדגישה את חומרת מחסור הדלק הנוכחי בקובה. Habanos מסרה כי המהלך נועד לשמר את “הסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות, מצוינות וחוויה” המזוהים עם האירוע, אך הגורם המרכזי מובן כנובע מהידרדרות מצבה האנרגטי של המדינה.

חסימת הנפט מכבידה על כלכלה ממילא פגיעה

כלכלת קובה, שעדיין מתאוששת משיבושי תקופת הקורונה ומחולשות מבניות ארוכות שנים, ניצבת כעת בפני לחץ חריף בעקבות הידוק ההגבלות מצד וושינגטון על משלוחי הנפט מוונצואלה. מאז תחילת ינואר, צעדים אמריקאיים הגבילו בפועל את זרימת הנפט המסובסד מוונצואלה שעליו מסתמכת קובה להפעלת תחנות כוח ורשתות תחבורה.

ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ הגדיר את ממשלת קובה כ”איום חריג ויוצא דופן” והתחייב להטיל מכסים על מדינות המספקות לה נפט. צעדים אלה החריפו שרשרת אספקה שכבר הייתה שברירית, והותירו את האי מתקשה לספק דלק לתחנות כוח, לבתי חולים ולתחבורה ציבורית.

האו”ם הביע דאגה מהמצב. דובר מטעם מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש הזהיר כי ללא אספקת נפט יציבה, קובה עלולה לעמוד בפני “קריסה” הומניטרית. קיצוב הדלק הוחמר, והרשויות נתנו עדיפות לשירותים חיוניים תוך צמצום פעילויות שאינן קריטיות.

הסיגרים: נפגעים סמליים וכלכליים

ביטול פסטיבל הסיגרים משמעותי הן כלכלית והן סמלית. סיגרים קובניים פרימיום הם אחד ממוצרי היצוא היקרים ביותר של המדינה ומקור מרכזי למטבע חוץ. Habanos דיווחה על מכירות שיא של 827 מיליון דולר בשנת 2024 — עלייה של 16% משנה לשנה — המשקפת ביקוש חזק באירופה ובאסיה.

הפסטיבל השנתי משמש לא רק כפלטפורמת שיווק אלא גם כאירוע נטוורקינג ומכירות פומביות מרכזי עבור מפיצים ואספנים. השעייתו מאותתת על הלחץ הרחב יותר המופעל על מגזרי התיירות והיצוא של קובה, החיוניים להשגת מטבע זר.

אף שסיגרים קובניים נותרים בלתי חוקיים בארה”ב במסגרת האמברגו המסחרי רב-השנים, השוק הגלובלי נותר חזק. עם זאת, שיבושי לוגיסטיקה ומחסור באנרגיה מאיימים כעת על עקביות הייצור ולוחות הזמנים של ההפצה.

לחץ פוליטי ואי-ודאות אסטרטגית

ההסלמה האחרונה מהווה אחד המבחנים הכלכליים החמורים ביותר עבור ממשלת קובה הקומוניסטית מאז קריסת ברית המועצות. ירידה בייבוא הנפט מגבילה ייצור חשמל, תפוקה תעשייתית ותחבורה — רכיבים קריטיים ליציבות כלכלית.

מבחינת וושינגטון, האסטרטגיה נראית כמכוונת להגברת הלחץ על הוואנה ובמקביל לבידוד ונצואלה. עבור קובה, האתגר המיידי הוא ניהול המחסור מבלי לעורר אי-שקט חברתי רחב.

במבט קדימה, שווקים וקובעי מדיניות יעקבו האם יתגבשו שותפויות אנרגיה חלופיות, האם ערוצים דיפלומטיים ייפתחו מחדש, או שמא סנקציות נוספות יעמיקו את המשבר. היקף זרימות הנפט לאי צפוי לקבוע לא רק את גורלם של אירועים תרבותיים מרכזיים כמו פסטיבל הסיגרים של הוואנה, אלא גם את חוסנה הכלכלי הרחב של המדינה הקובנית.