בכירים מזהירים מפני “כאב כלכלי מיותר”, בעוד כלכלנים טוענים שהמהלך עשוי דווקא לחזק את היציבות והצמיחה

משרד האוצר של ארצות הברית מזהיר מפני השלכות פיננסיות וכלכליות נרחבות אם בית המשפט העליון יפסול את סמכויות המכס של הנשיא דונלד טראמפ לפי חוק הסמכויות הכלכליות הבינלאומיות בעת חירום (IEEPA) — תיק שעשוי להגדיר מחדש את גבולות הסמכות הנשיאותית במדיניות הסחר האמריקאית.

בריאיון ל-Yahoo Finance, ג’ו לבורניה, יועצו של מזכיר האוצר, הזהיר כי ביטול המדיניות עלול “לפגוע בשווקים הפיננסיים, באמון ובמומנטום ההשקעות” שהובילו לשיאים היסטוריים בשוקי ההון ולזרימת הון מאסיבית לארה”ב.

“אם המדיניות תבוטל או תוחלש, זה יפגע בשווקים,” אמר לבורניה. “אנחנו רואים שיאים בשוקי המניות, פערי אשראי נמוכים במיוחד… הכלכלה הקפיטליסטית מבוססת על אמון.”

הדברים משקפים את החשש הגובר בממשל כי פסיקה נגדית עלולה לערער אחד מעמודי התווך של מדיניות טראמפ הכלכלית — מכסים רחבים שהוטלו על בסיס שיקולי ביטחון לאומי, במטרה לחזק את הייצור המקומי ולהפחית את הגירעון המסחרי.

המחלוקת המשפטית: עד היכן מגיעה סמכות הנשיא

בלב הדיון המשפטי עומדת השאלה האם חוק ה-IEEPA — שנחקק בתקופת המלחמה הקרה כדי לאפשר לנשיאים להטיל סנקציות כלכליות בעת חירום — יכול לשמש להטלת מכסים גורפים על יבוא – סמכות שבאופן מסורתי שמורה לקונגרס.

נשיא בית המשפט העליון ג’ון רוברטס ערער על עמדת הממשל במהלך הדיונים, וטען כי “מכסים הם בפועל מסים על האזרחים האמריקאים,” ולכן נכללים במסגרת “הסמכות התקציבית הליבתית של הקונגרס.” שלושה שופטים שמרנים נוספים הביעו ספקנות בנוגע לפרשנות הרחבה של הסמכות הנשיאותית.

אם בית המשפט יפסוק נגד טראמפ, ההחלטה עלולה לבטל את המכסים שהוטלו מכוח החוק על מגוון מוצרים — ממוצרי צריכה ועד רכיבי תעשייה — ולחייב את הבית הלבן להחזיר או לזכות מעל 85 מיליארד דולר שנגבו, לפי הערכות הכלכלן גרגורי דאקו מ-EY-Parthenon.

ההשלכות הכלכליות: בין אמון לשקיפות

הכלכלנים חלוקים בשאלה האם ביטול המכסים יפגע בכלכלה או יסייע לה. דאקו סבור כי ביטול מוחלט עשוי להפחית את נזקי המכסים לתמ”ג בכמעט 60% — מירידה של 1% ל-0.4% בלבד — ובכך לספק רוח גבית לצמיחה.

“המנוע האמיתי להחזרת האמון טמון בשקיפות ובקביעות המדיניות,” אמר דאקו. “בהיעדרם, עסקים ימשיכו להיזהר, זרמי סחר יישארו משובשים, והפוטנציאל לשיפור יישאר מוגבל.”

לוק טילי, הכלכלן הראשי ב-Wilmington Trust, הוסיף כי חוסר הוודאות הוא הסיכון העיקרי: “פסיקה שתבטל את המכסים על פי IEEPA תשפיע עמוקות על התחזיות. עסקים כבר מהססים להשקיע — תלוי כיצד בית המשפט יבהיר את החלטתו, המהלך עשוי או לשחרר אותם או להקפיא את ההשקעות עוד יותר.”

ארה”ב גבתה בשנה האחרונה 225 מיליארד דולר במכסים — עלייה של 145 מיליארד מהשנה הקודמת — שהעניקה למשרד האוצר רווח פיסקלי קצר טווח אך גם הגבירה את עלויות הייצור והתובלה. ביטול מהיר של המכסים עלול לגרום לטלטלה זמנית בשווקים, גם אם ההשפעות ארוכות הטווח יהיו חיוביות.

תגובות פוליטיות ותוכניות גיבוי

במשרד האוצר כבר בוחנים דרכים להחזיר מכסים באמצעות סמכויות אחרות — כגון סעיף 232 (ביטחון לאומי) וסעיף 301 (תגובה לסחר לא הוגן) — אך הקרע הפוליטי בנושא נותר עמוק.

הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן כינתה את מדיניות המכסים “אסון”, וטענה כי היא גרמה לעלייה ביוקר המחיה ולחוסר יעילות בשרשראות האספקה. ג’ולי סו, לשעבר שרת העבודה בפועל, הוסיפה כי “הנזק לכלכלה, לשוק העבודה ולמעמד הבינלאומי שלנו נגרם על ידי טראמפ — לא על ידי בית המשפט שמנסה סוף סוף לרסן את ניצול הסמכויות שלו.”

מנגד, בכירים בממשל טראמפ טוענים כי הפסד משפטי יפגע ביציבות הכלכלית, באמון המשקיעים הזרים ובמאמצי החזרת הייצור לארה”ב.

המצב מסתבך עוד יותר לנוכח השבתת הממשל המתמשכת, שנכנסה ליום ה־38 — הארוכה בהיסטוריה האמריקאית. לפי נתוני משרד התקציב של הקונגרס (CBO), הצמיחה עלולה לרדת בשני אחוזים ברבעון הנוכחי אם המצב יימשך, מה שעלול להחריף את הסיכון במקרה של פסיקה נגד טראמפ.

מבט קדימה: תנודתיות בשווקים ואי-ודאות במדיניות

ככל שבית המשפט העליון שוקל את החלטתו, השווקים הפיננסיים ניצבים בפני שילוב מסוכן של חוסר ודאות, סיכון מכסים וקיפאון פיסקלי. פסיקה נגד טראמפ עשויה להגדיר מחדש את מדיניות הסחר של ארה”ב לעשורים קדימה, ולחייב את הקונגרס לשוב וליטול לידיו את הסמכות לקביעת מכסים — צעד שייתכן וייתפס כהחזרת האיזון החוקתי, אך גם כהגבלה מסוכנת על גמישות מדינית בתקופה של תחרות גלובלית.

למשקיעים, השבועות הקרובים יהיו קריטיים. ההחלטה עשויה להשפיע על דפוסי הסחר, על האינפלציה ועל סנטימנט הסיכון העולמי — במיוחד אם הממשל יבחר להשיב את המכסים בערוצים חלופיים.

כך או כך, כלכלנים מסכימים כי הפרשה ממחישה את המתח הבסיסי במדיניות הכלכלית של טראמפ: איזון בין לאומנות כלכלית לבין אמון השוק בעידן גלובלי מקושר