מחירי הזהב נסוגו מרמות שיא שנרשמו לאחרונה, על רקע התחזקות הדולר האמריקאי והתאמה מתונה בציפיות לגבי הריבית. המהלך משקף דינמיקה מוכרת בין נכסים: כאשר הדולר מתחזק והתשואות מתייצבות, נכסים שאינם נושאים תשואה כגון זהב נוטים לאבד מומנטום בטווח הקצר, גם כאשר היסודות ארוכי הטווח נותרים תומכים.

עוצמת הדולר חוזרת ומשפיעה על תמחור הזהב

הגורם המיידי ביותר מאחורי הירידה במחיר הזהב היה חידוש הביקוש לדולר האמריקאי. דולר חזק יותר הופך את הזהב ליקר יותר עבור רוכשים מחוץ לארצות הברית, ובדרך כלל מצמצם את הביקוש בשוליים. הקשר ההפוך הזה נותר אחד הדינמיקות העקביות ביותר בשווקי הסחורות, והפעילות האחרונה במחירים מצביעה על כך שתנועות המטבע שוב מכתיבות את הכיוון בטווח הקצר.

חשוב לציין כי עוצמת הדולר אינה מתרחשת בחלל ריק. שווקי המטבע מגיבים להתפתחויות בציפיות למדיניות מוניטרית, לחוסן הכלכלה האמריקאית ולתחזיות הצמיחה היחסיות מול אירופה ואסיה. כאשר השוק מתחיל לתמחר פחות הורדות ריבית או דחייה שלהן, הדולר נוטה להתחזק, ובכך מגביל את פוטנציאל העלייה של הזהב גם כאשר אי-הוודאות הרחבה נמשכת.

הריביות והתשואות הריאליות מעצבות את התנהגות המשקיעים

מעבר להשפעת המטבע, מסלול התשואות הריאליות ממשיך למלא תפקיד מרכזי בביצועי הזהב. זהב אינו מניב תשואה, ולכן האטרקטיביות שלו עולה כאשר התשואות הריאליות יורדות ופוחתת כאשר הן עולות. ההתייצבות האחרונה בתשואות האג”ח, לצד תמחור זהיר מחדש סביב עיתוי ההקלה המוניטרית, הפחיתה את הדחיפות בהחזקת זהב כהגנה בטווח הקצר.

אין בכך בהכרח כדי להעיד על קריסה בתזה הרחבה של הזהב. להפך, הדבר מדגיש מעבר מרכישות מונעות מומנטום לעמדות סלקטיביות יותר. במהלך עליות חדות, הזהב נוטה למשוך זרימות ספקולטיביות. כאשר המחירים מגיעים לשטח שיא, השווקים נכנסים לעיתים קרובות לשלב של התכנסות, שבו משקיעים מעריכים מחדש את התמחור ואת התנאים המאקרו-כלכליים. היסטורית, תיקונים כאלה יכולים לשקף שלבי עיכול ולא את סיומה של מגמה.

הקשר אסטרטגי: מדוע הזהב נותר רלוונטי מבחינה מבנית

למרות הירידה האחרונה, הרלוונטיות האסטרטגית של הזהב בתוך תיקי השקעות גלובליים נותרת בעינה. הביקוש מצד בנקים מרכזיים ממשיך להיות מנוע מבני משמעותי, כאשר רשויות מוניטריות רבות בשווקים מתעוררים מבקשות לגוון את יתרות המט”ח שלהן הרחק ממטבעות מסורתיים. אי-ודאות גיאופוליטית, רמות חוב ריבוני גבוהות ושאלות ארוכות טווח סביב יציבות המטבעות ממשיכות אף הן לתמוך באטרקטיביות של הזהב כאמצעי לשימור ערך.

עבור משקיעים בישראל וברחבי השווקים הגלובליים, הזהב ממלא לעיתים תפקיד כפול: הן כהגנה מפני סיכון מערכתי והן ככלי לגיוון בתקופות של תנודתיות בשוקי המניות. גם כאשר המחירים יורדים, המניעים הבסיסיים להחזקת זהב אינם נעלמים. הם משתנים יחד עם התנאים המאקרו-כלכליים, מה שהופך את הזהב לפחות לעסקה טקטית ויותר להקצאה אסטרטגית עבור מוסדות רבים.

התנהגות השוק במהלך הימים האחרונים מצביעה על כך שלחץ המכירות היה מסודר ולא אגרסיבי. התנודתיות נותרה מוגבלת, ויש מעט מאוד סימנים לפירוק פוזיציות מתוך פאניקה. הטון הזה תומך בפרשנות שלפיה הזהב נמצא בשלב תיקון בתוך מסגרת חיובית רחבה יותר, ולא במעבר לסביבה דובית מתמשכת.

במבט קדימה, הכיוון הבא של הזהב צפוי להיות מושפע מהאינטראקציה בין הדולר האמריקאי, התשואות הריאליות והנתונים המאקרו-כלכליים שיגיעו. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני אינפלציה, מסרי הבנקים המרכזיים והתפתחויות גיאופוליטיות לצורך איתותים לגבי האפשרות להתחדשות הביקוש לנכסים הגנתיים. היחלשות מחודשת בדולר או סימנים להקלה בתנאים הפיננסיים עשויים להחזיר במהירות את הלחץ כלפי מעלה, בעוד שעוצמה מתמשכת של הדולר עשויה להאריך את תקופת ההתכנסות. כך או כך, התנהגות הזהב סביב רמות השיא האחרונות תישאר איתות מרכזי לסנטימנט הסיכון הרחב בשווקים הגלובליים.