עלייתה של Nvidia לשווי שוק של 5 טריליון דולר מסמנת אחד הרגעים יוצאי הדופן ביותר בתולדות הפיננסים המודרניים. הדומיננטיות שלה בתחום חומרת הבינה המלאכותית וההשפעה העצומה שלה על השווקים העולמיים שרטטו מחדש את קווי הכוח התאגידיים. אך כאשר חברה אחת נושאת כיום משקל גדול יותר במדד S&P 500 מאשר 240 החברות הקטנות ביותר בו יחד, המשקיעים שואלים: האם זהו שחרו של עידן תעשייתי חדש — או שמא תחילתה של בועת יתר?

אבן דרך היסטורית לשווקים

מיצרנית שבבים שנחשבה בעבר לספקית נישה לגיימינג, הפכה Nvidia לאבן הפינה של מהפכת הבינה המלאכותית. שווי השוק שלה עולה כעת על הערך הכולל של בורסות לאומיות שלמות — ביניהן איטליה, ספרד, הולנד והאמירויות. רק חמש בורסות בעולם שוות יותר ממנה: ארצות הברית, סין, יפן, הונג קונג והודו.

הטרנספורמציה הייתה מדהימה. הכנסותיה החזויות של Nvidia לשנה הפיסקלית הקרובה עומדות על 285 מיליארד דולר — לעומת 11 מיליארד בלבד בשנת 2020. ההשקעות האדירות של חברות ענק כמו Microsoft, Meta ו־Amazon בתחום ה־AI דוחפות את ההוצאות העולמיות על תשתיות נתונים לעלייה של 34% — לרמה של 440 מיליארד דולר בשנה הקרובה. כל דולר מההשקעות הללו מחזק עוד יותר את אחיזתה של Nvidia במרכיב הקריטי ביותר בשרשרת הערך של הבינה המלאכותית: מעבדי ה־GPU המתקדמים שמניעים כל דבר — ממחשוב ענן ועד רכבים אוטונומיים.

“זה חריג היסטורית בקנה מידה עצום — משהו שנכנס לספרי ההיסטוריה,” אמר מאט מיסקין, אסטרטג השקעות ראשי משותף ב־Manulife John Hancock Investments.

סיכון הריכוזיות ותלות השוק

השפעתה של Nvidia על שוקי ההון האמריקאיים מדהימה. המניה מהווה כ־8.5% ממשקל מדד S&P 500 — הנתון הגבוה ביותר שנרשם אי פעם עבור חברה אחת. לשם השוואה, Apple ו־Microsoft הגיעו לשיאים של 7.7% ו־7.4% בהתאמה בשנות הזוהר שלהן. בסך הכול, שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות במדד מהוות כיום מעל 36% ממנו — רמת ריכוזיות שלא נראתה מאז סוף שנות ה־90.

ריכוזיות כזו יוצרת סיכונים מבניים עבור קרנות מדד וקרנות פסיביות. הביצועים של מדד S&P 500 תלויים יותר ויותר במחיר המניה של Nvidia, כך שתנודתיות בחברה אחת עלולה להשפיע על טריליוני דולרים בנכסי משקיעים ברחבי העולם.

פרדוקס הצמיחה

בחברות בגודל כזה, נהוג לראות האטה בצמיחה — אך Nvidia שוברת את הכללים. הכנסותיה צפויות לגדול בכמעט 60% בשנה הפיסקלית הקרובה — לעומת ממוצע של 6% בלבד בקרב חברות ענק עם מחזור של מעל 100 מיליארד דולר. לשם השוואה, Microsoft צפויה לצמוח ב־15%, ו־Apple ב־6.2%. ההאצה הזו גורמת לאנליסטים לשנות את ההגדרה של מהי “בגרות עסקית” בעידן ה־AI.

עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שאין חברה שצומחת לנצח. “מגמות כאלה מגיעות בסוף לנקודת שיא ומתאזנות,” אמר מיסקין. “נכון לעכשיו, מובילות ה־AI שולטות ברווחים, אבל מדד S&P שם יותר מדי ביצים בסל אחד.”

קונצנזוס שורי — עם ספקן בודד

כ־91% מאנליסטי וול סטריט מדרגים את מניית Nvidia כהמלצת “קנייה”, כאשר HSBC הציבה לאחרונה יעד מחיר המרמז על שווי של 8 טריליון דולר. אך יש גם יוצא דופן: ג׳יי גולדברג מ־Seaport Global שומר על המלצת “מכירה” ויעד של 100 דולר בלבד — למרות שהמניה כבר הכפילה את עצמה מתחילת השנה. הוויכוח הזה ממחיש את הפער בין אופטימיות טכנולוגית לבין זהירות כלכלית.

בינתיים, הונו האישי של מנכ״ל Nvidia, ג׳נסן הואנג, זינק במקביל למניית החברה. הונו מוערך בכ־176 מיליארד דולר — עלייה של 60 מיליארד דולר בשנת 2025 בלבד — עדות לעוצמתה של Nvidia ולהתלהבות המשקיעים.

המבט קדימה

האם אבן הדרך של 5 טריליון דולר מסמנת רמה חדשה וברת־קיימא או פסגת אופוריה זמנית — תלוי במידת המשך ההשקעות העולמיות בבינה מלאכותית. נכון לעכשיו, זרימות ההון נותרות חזקות, בהובלת ביקוש תאגידי לכוח חישוב ואמונה גוברת של המשקיעים ש־AI הוא מגמה מבנית, לא מחזורית.

עם זאת, ההיסטוריה מזכירה שוב ושוב — מהבועה הדוט-קומית של תחילת שנות ה־2000 ועד תקופת ה־FAANG — ששוקי חדשנות נוטים להתאזן בסופו של דבר. דוח הרווחים הבא של Nvidia, הצפוי באמצע נובמבר, עשוי להיות המבחן הראשון לשאלה האם הנתונים הבסיסיים מסוגלים להמשיך להצדיק את השווי הגבוה בעולם.