שוק הסחורות פתח את השבוע הראשון של 2026 בתיקון חד, כאשר מחירי הגז הטבעי נסוגו מהשיאים האחרונים. נכון ל־2 בינואר, חוזה פברואר 2026 (NG=F) נסגר ברמה של 3.6180, ומשקף פתיחה תנודתית לשנה החדשה על רקע שינוי במודלים המטאורולוגיים והיצע מקומי מספק.

דינמיקת מזג האוויר ושחיקת הביקוש

הגורם המרכזי למגמת הירידה הנוכחית הוא עדכון תחזיות מזג האוויר לטווח הבינוני והארוך. מטאורולוגים מחברת Atmospheric G2 ומגופים נוספים מאותתים על מעבר לטמפרטורות גבוהות מהרגיל ברוב החלקים המזרחיים של ארצות הברית במהלך השבוע השני של ינואר. ״גל החום״ הזה הפחית משמעותית את תחזית ימי החימום (HDDs) — מדד קריטי להערכת צריכת גז במגזרי המגורים והמסחר. בעוד גל הקור בדצמבר הידק זמנית את השוק, היעדר חדירה מתמשכת של אוויר ארקטי בתחזיות הנוכחיות הוביל סוחרים למימוש פוזיציות לונג, וגרר ירידה של 14.71% בביצועי החוזה בחמשת ימי המסחר האחרונים.

נתוני המלאים ועמידות ההיצע

גורם נוסף שפגע בסנטימנט היה דו״ח המלאים השבועי של הגז הטבעי, שפורסם ב־31 בדצמבר. לפי ה־EIA, נרשמה ירידה נטו של 38 Bcf בלבד במלאי הגז הפעיל לשבוע שהסתיים ב־26 בדצמבר. נתון זה נחשב ״דובי״ במיוחד, שכן הוא החטיא את קונצנזוס השוק שציפה למשיכה של 51 Bcf, ונמוך משמעותית מהממוצע העונתי לחמש שנים, העומד על 120 Bcf. רמות המלאי הנוכחיות עומדות על כ־3,375 Bcf, כ־1.7% מעל הממוצע הרב־שנתי. עודף זה מספק כרית ביטחון משמעותית מפני זעזועי היצע, ומגביל את פוטנציאל הפריצה במחירים בטווח הקצר — זאת למרות פעילות שיא ביצוא LNG.

השלכות אסטרטגיות למשקיעים

מבחינה טכנית, חוזה פברואר בוחן כעת אזור תמיכה קריטי סביב רמת 3.60. כישלון להחזיק רמה זו עלול להוביל לגלישה לעבר הממוצע הנע ל־200 יום. עם זאת, התמונה האסטרטגית מורכבת יותר: בעוד הביקוש בטווח הקצר נחלש, הביקוש המבני לחשמול, מרכזי נתונים וייצור חשמל מספק ״רצפת תמיכה רכה״ למחירים בהשוואה לשנים קודמות. עבור משקיעים בישראל ובשווקים הגלובליים, הניתוק ההולך וגובר בין מחירי הגז לדפוסי מזג האוויר המסורתיים — בשל ההשפעה הגוברת של יצוא LNG לאירופה ולאסיה — מהווה את המגמה ארוכת הטווח החשובה ביותר למעקב.

בהסתכלות קדימה, התחזית לגז הטבעי תלויה במידה רבה בשאלה האם אירוע של ״מערבולת קוטבית״ יתממש בסוף ינואר או בפברואר. אף שהנתונים הנוכחיים מצביעים על מגמה שלילית, הרגישות הגבוהה של השוק לשינויים קטנים בקיבולת היצוא ובקצב גידול ההפקה — שה־EIA צופה שתגיע ל־109 Bcf ליום בשנת 2026 — מצביעה על כך שהתנודתיות תישאר גבוהה. המשקיעים מתבקשים לעקוב מקרוב אחר דו״ח ה־EIA הבא ב־8 בינואר, וכן אחר רמות המלאים באירופה, העומדות כיום על כ־62% תפוסה, לצורך זיהוי סימנים להתחדשות הביקוש הגלובלי.