מחירי הנפט המשיכו את מגמת העלייה ביום רביעי, כאשר נפט הבנצ’מרק האמריקאי טיפס לרמות שלא נראו מאז תחילת הסתיו, בעוד הסיכון הגאופוליטי שב ומקבל עדיפות על פני הנתונים הפונדמנטליים. חוזי הנפט מסוג West Texas Intermediate עלו לעבר רמה של 62 דולר לחבית, והאריכו רצף עליות של חמישה סשנים שנבע בעיקר מהחשש הגובר לאי־יציבות באיראן ומהאפשרות למעורבות עמוקה יותר של ארצות הברית באזור. המהלך מדגיש עד כמה במהירות יכול הסנטימנט בשווקי האנרגיה להשתנות כאשר סיכון להיצע חוזר למרכז הבמה.

מתיחות במזרח התיכון מציתה מחדש חששות להיצע

הטריגר האחרון לראלי היה עלייה חדה בחרדה סביב חוסר היציבות הפנימי באיראן והשלכותיו על אספקת הנפט העולמית. דיווחים שלפיהם חלק מאנשי הצוות האמריקאים הונחו לעזוב בסיס אווירי צבאי בקטאר — יעד שכבר הותקף בעבר בידי כוחות איראניים — הוסיפו דחיפות לתגובת השווקים. הנשיא דונלד טראמפ עודד בפומבי את המחאות המתמשכות באיראן, ובמקביל רמז כי צעדים עתידיים של ארצות הברית יהיו תלויים בהתפתחויות בשטח, כאשר גורמי ביטחון לאומי נערכים, לפי הדיווחים, למגוון תרחישים.

עבור סוחרי הנפט, המשמעות ברורה. איראן מייצרת כ־3.3 מיליון חביות ביום, המהוות מעט פחות מ־4% מהתפוקה העולמית. כל שיבוש מתמשך — בין אם כתוצאה מחוסר יציבות פנימי, החמרת סנקציות או עימות צבאי — עלול להדק משמעותית את האיזון בשוק שרק לאחרונה נראה כעודף היצע.

פרמיית הסיכון גוברת על נתוני המלאים

מה שהופך את הראלי הנוכחי לבולט במיוחד הוא עמידותו לנוכח נתונים שבדרך כלל היו לוחצים כלפי מטה על המחירים. נתוני תעשייה הצביעו על עלייה של 5.3 מיליון חביות במלאי הנפט הגולמי בארצות הברית, לצד גידול במלאי הבנזין והתזקיקים — נתון שבדרך כלל מהווה רוח נגדית למחירים. עם זאת, אותות אלה זכו להתעלמות כמעט מוחלטת, כאשר הסוחרים העדיפו את אי־הוודאות הגאופוליטית על פני תנודות קצרות טווח במלאים.

דינמיקה זו משקפת דפוס מוכר בשווקי הנפט: כאשר מתעוררים איומים אמינים על ההיצע, המלאים הופכים לשיקול משני. החשש מהפסקות פתאומיות באספקה, ולא הידרדרות הדרגתית באיזון השוק, הוא שמכתיב את גילוי המחיר.

התנהגות המחיר והקשר השוקי

מחיר הנפט הגולמי עלה לכ־62.03 דולר לחבית ב־14 בינואר, עלייה של כ־1.4% ביום המסחר. במהלך החודש האחרון, המחירים טיפסו ביותר מ־9%, מה שמסמן היפוך חד בסנטימנט ששרר בסוף 2025. עם זאת, הנפט עדיין נסחר ביותר מ־20% מתחת לרמות שנרשמו לפני שנה, דבר שממחיש עד כמה עמוקה הייתה הירידה הקודמת.

חוזי WTI, המסופקים פיזית במרכז קושינג, מייצגים 1,000 חביות לחוזה ומשמשים כבנצ’מרק המרכזי לתמחור בארצות הברית. הראלי האחרון אילץ סגירת פוזיציות שורט מצד סוחרים שהתמקמו להמשך חולשה, על רקע ציפיות לעודף היצע מתמשך.

מחרדת עודפים למשטר תנודתיות

רק לפני שבועות ספורים, הנרטיב הדומיננטי התמקד בעודף היצע, עלייה במלאים והאטה בצמיחת הביקוש. הרקע הזה לא נעלם, אך הלחץ הגאופוליטי יצר משטר תנודתיות שבו הביטחון בירידות הפך לשברירי. שוקי האופציות ופוזיציות החוזים העתידיים משקפים יותר ויותר סיכון א־סימטרי, כאשר סוחרים חוששים להיתפס בחשיפה חסרה אם המתיחות תחריף.

הפער בין פונדמנטלים שעדיין רכים לבין מחירים עולים מצביע על כך שהשוק מתמחר פרמיית סיכון גאופוליטית — ולא זעזוע מלא בהיצע, לפחות בשלב זה.

על מה יש לעקוב בהמשך

בהמשך, כיוון מחירי הנפט יהיה תלוי בשאלה האם המתיחות באיראן תסלים לכדי שיבושים מוחשיים או תדעך לעוד פרק של רטוריקת סיכון. סוחרים יעקבו מקרוב אחר איתותים דיפלומטיים, תנועות צבאיות וזרימות יצוא, לצד נתוני המלאים השבועיים לצורך אישור או סתירה של המגמה. אם ההיצע יישאר ללא פגיעה, הפונדמנטלים עשויים לשוב ולהכתיב את הכיוון. אך אם חוסר היציבות יחריף, העליות האחרונות בנפט עשויות להתברר רק כפתיח לתמחור מחודש רחב יותר.