הבנק המרכזי של ארצות הברית ניצב בצומת דרכים, כאשר חבר מועצת הנגידים מירן מביע בפומבי תמיכה בהורדת ריבית נוספת בישיבת המדיניות הקרובה בדצמבר, בעוד הנהגת הפד הרחבה נוקטת זהירות רבה יותר. עם אינפלציה שעדיין מעל היעד ותעסוקה שממשיכה להפגין עמידות, ההחלטה הקרובה תשפיע במידה ניכרת על התנאים המוניטריים הגלובליים — ולפיכך גם על המשקיעים בישראל וברחבי העולם.

הדילמה במדיניות: בין תעסוקה לאינפלציה

לאחר שהפד הוריד את הריבית ב-25 נקודות בסיס לטווח של 3.75%-4.00% בישיבתו בסוף אוקטובר, מירן התנגד וביקש הורדה חדה יותר של 50 נקודות בסיס. לטענתו, המדיניות הנוכחית נותרה “מגבילה מאוד” ומעלה את הסיכון להיחלשות שוק העבודה. במקביל, יו”ר פאוול הדגיש כי אף שסיכוני התעסוקה גברו, האינפלציה נותרה “גבוהה במקצת”. המתח בין שני יעדי הפד — תעסוקה מלאה ויציבות מחירים — עומד במרכז הדיון: הורדת ריבית עשויה לתמוך בצמיחה ובמשרות, אך צעד מוקדם מדי עלול להצית מחדש את האינפלציה או לערער את הציפיות של המשקיעים. עבור משקיעים זרים, ובכללם בישראל, המשמעות היא מעקב הדוק אחר השאלה אם הפד יטה לתמוך בצמיחה או יעדיף ריסון אינפלציוני.

תגובת השווקים וההשפעה הגלובלית

השווקים משקפים שינוי חלקי בציפיות: החוזים העתידיים על הריבית מצביעים על כ-85 נקודות בסיס של הורדות מתומחרות עד סוף 2026. דבריו הפומביים של מירן עשויים להגדיל את הסבירות למהלך כזה, ולהגביר תקוות להקלה מוקדמת יותר. במסחר העולמי, נתיב ריבית אמריקאי רך יותר נוטה להחליש את הדולר, להוזיל עלויות מימון עולמיות ולחזק נכסים בשווקים מתעוררים — רלוונטי למשקיעים ישראלים עם חשיפה לחוב נקוב בדולר או ליצואנים ישראלים המתמודדים עם תנודות מטבע. עם זאת, מאחר שהאינפלציה עדיין גבוהה ולחצי העלויות הקשורים למסחר נמשכים, מהלך מוקדם מדי עלול לערער את היציבות ולהגביר תנודתיות באג”ח ובמניות כאחד.

השלכות על ישראל ושיקולים אסטרטגיים

עבור משקיעים בישראל, הורדת ריבית מצד הפד עלולה ליצור אפקט גלים: ריביות נמוכות יותר בארה”ב עשויות להקל על תשואות אג”ח ממשלתיות בישראל ולהפחית עלויות מימון לחברות ישראליות עם התחייבויות דולריות. מנגד, אם הפד יחליט להשהות הורדות נוספות והאינפלציה תישאר דביקה, נכסי סיכון עולמיים עשויים לספוג לחצים, ועלויות המימון עשויות לעלות. עמדתו של מירן משקפת נטייה מובהקת להקלה, אך הפיצול בקרב חברי הפד מצביע על חוסר ודאות. השאלה האסטרטגית המרכזית עבור משקיעים ישראלים היא כיצד השינויים במדיניות המוניטרית האמריקאית ישפיעו על שערי המטבע (דולר/שקל), על שוקי האג”ח הבינלאומיים ועל זרימות ההון למגזר ההייטק הישראלי, הרגיש לביקוש ולמימון אמריקאי.

בהסתכלות קדימה, משתתפי השוק יעקבו מקרוב אחר ישיבת הפד שתתקיים ב-9–10 בדצמבר, כדי לזהות אותות באשר לקצב וליקף הורדות הריבית העתידיות, עדכונים בנתוני האינפלציה והתעסוקה, וכן אחר ההתפתחויות במחלוקות הפנימיות במועצת הפד. בין הסיכונים: האצה מחודשת של האינפלציה, נתוני תעסוקה חלשים מהצפוי או זעזועים גלובליים שעלולים לשנות את חישובי המדיניות של הפד. בצד ההזדמנויות, אם תתרחש הורדה נוספת, היא עשויה להקל על תנאי המימון ולתמוך בנכסים ממוקדי צמיחה. השבועות הקרובים יהיו קריטיים להערכת מידת הנחישות של הפד — ולבחינת השאלה האם סביבת ההשקעות הגלובלית עומדת להשתנות בהתאם.