הנשיא לשעבר דונלד טראמפ נערך להקל על חלקים ממשטר המכסים האגרסיבי שהטיל על מוצרי פלדה ואלומיניום, מה שמאותת על שינוי אסטרטגי כאשר סוגיות כלכליות שולטות בזירה הפוליטית. המהלך מגיע על רקע תסכול גובר של בוחרים מעליות מחירים ולפני בחירות אמצע מכריעות בנובמבר.

טראמפ הטיל תחילה מכסים של עד 50% על יבוא פלדה ואלומיניום בקיץ שעבר, ובהמשך הרחיב אותם למגוון רחב של מוצרים העשויים מאותן מתכות, כולל מכשירי חשמל ביתיים כגון מכונות כביסה ותנורים. המדיניות הוצגה כאמצעי ביטחון לאומי במסגרת סעיף 232 לחוק הסחר האמריקאי, אך מבקרים טוענים כי היא הגדילה את העלויות עבור צרכנים ועסקים בארה”ב.

ממכסים רחבים לבדיקות ביטחון לאומי ממוקדות

לפי גורמים המעורים בנושא, הממשל בוחן כעת את הרשימה הארוכה והמורכבת של מוצרים הכפופים למכסים. התוכניות כוללות החרגת מוצרים מסוימים, עצירת הרחבה נוספת של רשימת המכסים, ומעבר לבדיקות ביטחון לאומי ממוקדות יותר בקטגוריות ספציפיות של יבוא.

גורמי סחר במשרד המסחר ובמשרד נציג הסחר של ארה”ב סבורים כי אופיים הרחב של המכסים תרם לעליית מחירים של מוצרים יומיומיים. פריטים כגון קופסאות שימורים ומשקאות, תבניות אפייה ומוצרי צריכה מבוססי מתכת נוספים חוו לחצי עלויות, מה שהגביר את החשש כי המכסים מחמירים את משבר יוקר המחיה.

קמפיין המכסים של טראמפ העלה את רמות מכסי היבוא בארה”ב לשיאים שלא נראו מאז התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. בעוד שהממשל טען בעקביות כי היצואנים הזרים נושאים בנטל ההיטלים, כלכלנים רבים סבורים כי עסקים וצרכנים אמריקאים סופגים בסופו של דבר חלק ניכר מהעלות.

לחץ פוליטי גובר לקראת בחירות האמצע

הצמצום האפשרי מגיע ברגע פוליטי רגיש. נתוני סקרים עדכניים מראים כי למעלה מ-70% מהמבוגרים בארה”ב מדרגים את המצב הכלכלי כהוגן או גרוע. יותר ממחצית מהאמריקאים סבורים כי מדיניותו הכלכלית של טראמפ החמירה את התנאים, מה שמגביר את הלחץ על הממשל להפגין תגובתיות.

בתגובה לעליית מחירי המזון, הממשל כבר העניק החרגות ליבוא מסוים הקשור למזון. כמו כן הוכרזה הפסקת אש זמנית בסכסוך הסחר עם סין לאחר שבייג’ינג הטילה מכסי נגד. כעת נראה כי המיקוד עובר להקלת המתיחות במגזר המתכות.

ההתנגדות הפוליטית למשטר המכסים הולכת וגוברת, כולל בתוך מפלגתו של טראמפ עצמו. במהלך בולט, חברי המפלגה הרפובליקנית הצטרפו לדמוקרטים בבית הנבחרים והצביעו לביטול המכסים על קנדה, שותפת הסחר השנייה בגודלה של ארה”ב. אף שטראמפ צפוי להטיל וטו על המהלך, ההצבעה מדגישה פילוגים פנימיים וחרדות אלקטורליות בקרב מחוקקים המתמודדים עם קרבות בחירה חוזרת קשים.

השפעת המכסים על העסקים ומורכבות מנהלית

מניע נוסף לבחינה מחדש הוא המורכבות של מערכת המכסים הנוכחית. מאז הוטלו המכסים, חברות אמריקאיות יכלו להגיש בקשות לממשלה להטיל היטלים נוספים על מתחרים זרים באמצעות “תהליך הכללה” המנוהל על ידי משרד המסחר.

תהליך זה הוביל לרשימה רחבה ולעיתים לא עקבית של מוצרים החייבים במכסים, מחלקי אופניים ועד תבניות עוגה ומזרנים. עסקים התלוננו על חוסר צפיות באכיפה, כולל מקרים שבהם משלוחים זהים חויבו בשיעורי מכס שונים.

על פי דיווחים, גורמים רשמיים סבורים כי המשטר הפך מורכב מדי לניהול אפקטיבי וכי נדרש פישוט. מדינות כגון בריטניה, מקסיקו, קנדה וחברות באיחוד האירופי עשויות להפיק תועלת מכל הקלה בהיטלים.

עם זאת, מנהיגי תעשייה נותרים זהירים. מכון הברזל והפלדה האמריקאי הדגיש כי פלדה היא נכס אסטרטגי לביטחון לאומי וטען כי שמירה על מכסי סעיף 232 חיונית למניעת גלי יבוא מזיקים.

תחזית: מדיניות הסחר בצומת דרכים

במבט קדימה, הממשל ניצב בפני איזון עדין בין הגנה על תעשיות מקומיות לבין מענה לחששות הבוחרים מעליית מחירים. צמצום ממוקד של מכסי הפלדה והאלומיניום עשוי לספק הקלה קצרת טווח לצרכנים ולעסקים קטנים, תוך שמירה על יעדי ביטחון לאומי רחבים יותר.

משקיעים ועסקים יעקבו מקרוב אחר מבנה ההחרגות, השקת בדיקות ביטחון לאומי נוספות, ותגובת שותפות הסחר. הסיכונים נותרים אם אי-הוודאות המדינית תימשך או אם יתפתחו סכסוכי סחר חדשים. עם זאת, הזדמנויות עשויות להיווצר עבור יצרנים ויצואנים גלובליים אם נטל המכסים יופחת. ככל שבחירות האמצע מתקרבות, מדיניות הסחר צפויה להישאר זירת מאבק כלכלית ופוליטית מרכזית.