הביקוש האירופי הגואה לגז טבעי נוזלי משנה את מפת האנרגיה העולמית ומצית עימות עם חברות האנרגיה על רקע רגולציית הפליטות

שאיפתה של אירופה להוביל את המהפכה הירוקה העולמית מתנגשת עם מציאות אנרגטית חדשה. בעוד האיחוד האירופי מחמיר את תקנות האקלים ואת חובת הדיווח התאגידית, ענקיות אנרגיה כמו ExxonMobil ו־QatarEnergy מזהירות כי יפחיתו או אף יפסיקו את מכירות ה־LNG (גז טבעי נוזלי) למדינות האיחוד. האזהרות מגיעות בעיצומו של זינוק חד ביבוא ה־LNG לאירופה — עלייה שמתרחשת חרף ההתחייבויות הרשמיות להפחתת השימוש בדלקים מאובנים.

העלייה בביקוש מדגישה את תלותה ההולכת וגוברת של אירופה ב־LNG כדלק מעבר בתהליך היציאה מפחם ומהגז הרוסי. עם זאת, מבקרי המדיניות מזהירים כי שילוב בין הגברת הרגולציה הסביבתית על ספקים לבין הגברת הביקוש עלול לפגוע בביטחון האנרגטי של היבשת ואף לשחוק את כוחה הדיפלומטי.

הביקוש האירופי משנה את מאזן האנרגיה העולמי

לפי נתוני חברת האנליטיקה Kpler, שצוטטו על ידי רויטרס, אירופה ייבאה מעל 101 מיליון טון LNG בעשרת החודשים הראשונים של 2025 — עלייה של 16.7 מיליון טון לעומת השנה הקודמת. העלייה נרשמה גם כאשר מנהיגי האיחוד המשיכו לקדם הפחתת צריכת גז, מה שממחיש את הפער בין הצהרות למדיניות בפועל.

במקביל, אסיה — שבעבר שלטה בביקוש העולמי — רשמה ירידה של 14 מיליון טון לשנה, ל־225.8 מיליון טון בלבד. סין, בפרט, צמצמה את רכישותיה מדי חודש מאז סוף 2024, בעקבות האטה בהתאוששותה הכלכלית והסתמכות גוברת על פחם ואנרגיות מתחדשות.

כך הפכה אירופה למנוע המרכזי של תמחור השוק העולמי — אך במחיר כבד. הביקוש הגבוה דחק מדינות אסייתיות עניות מהשוק והכביד על צרכנים ותעשיות באירופה, שכבר מתמודדים עם מחירי אנרגיה גבוהים.

“אירופה היא כיום מוקד הביקוש העולמי ל־LNG, אך במחיר כלכלי שברירי,” אמרה ד”ר הלנה קור מהמכון למחקרי אנרגיה אסטרטגית. “היא משלמת פרמיה כדי לשמור על האורות דולקים, תוך ניסיון להכניס את ספקיה תחת רגולציה — זה אינו שיווי משקל בר־קיימא.”

הספקים מגיבים נגד תקנות האקלים של האיחוד האירופי

הנחיית השקיפות והקיימות התאגידית של האיחוד האירופי (CSDDD), שתיכנס לתוקף בשנה הבאה, הפכה לנקודת עימות מרכזית. החוק מחייב חברות בינלאומיות הפועלות באירופה לנטר ולדווח על פליטות פחמן לאורך כל שרשרת האספקה שלהן — וכן לעמוד בתקני זכויות אדם.

ענקיות האנרגיה מתנגדות בתוקף. חברת ExxonMobil הזהירה כי תפסיק את פעילותה באיחוד אם החוק לא יבוטל, וכינתה אותו “בלתי ישים מבחינה מסחרית.” גם QatarEnergy, אחת מיצואניות ה־LNG הגדולות בעולם, איימה להפסיק משלוחים לאירופה אם התקנות יישארו על כנן, בטענה שהן עלולות לחשוף אותה לקנסות של עד 5% מהכנסותיה השנתיות הגלובליות.

האיומים הללו ממחישים את הפרדוקס הגיאו־פוליטי של אירופה: היא זקוקה לגז נוזלי כדי להבטיח אספקה ויציבות מחירים — אך דוחה את ספקיה באמצעות רגולציה מחמירה.

“האיחוד האירופי בונה סביב עצמו חומת ציות,” אמר ז’אן־פייר ואלואה, יועץ מדיניות אנרגיה מבריסל. “השאלה היא האם אירופה יכולה להרשות לעצמה לאבד שותפים כמו קטאר ואקסון בזמן שיצואני הגז האמריקאים משתלטים על השוק.”

הגמוניה אמריקאית מעוררת דאגה אסטרטגית

ארצות הברית הפכה לספק המרכזי של אירופה: במחצית הראשונה של 2025, 57% מיבוא ה־LNG האירופי הגיע ממקורות אמריקאים, לפי מכון IEEFA. גרמניה ויוון היו התלויות ביותר, עם 94% ו־84% מהיבוא, בהתאמה, שמקורם בארה”ב.

העמקת הקשרים הטרנס־אטלנטיים, שחוזקה בהסכם הסחר טראמפ–פון דר ליין, הבטיחה הסכמי רכישה ארוכי טווח, אך גם הגבירה חששות מתלות יתר בספק יחיד. לפי IEEFA, אם הביקוש האירופי ירד עם התרחבות האנרגיות המתחדשות, המדינות החתומות על חוזים רב־שנתיים עלולות להתמודד עם עלויות “קח או שלם” יקרות.

למרות היעדים הירוקים האגרסיביים, צריכת הגז של אירופה נותרה גבוהה. תפוקת הרוח הנמוכה הכריחה את גרמניה להסתמך השנה על גז טבעי לשיעור שיא מייצור החשמל שלה. יחד עם מזג אוויר בלתי צפוי ומתיחות גיאו־פוליטית, מומחים מעריכים שתלותה של אירופה ב־LNG תימשך עוד שנים רבות.

מבט קדימה: בין יעדי אקלים למציאות כלכלית

הניסיון של אירופה לשלב מנהיגות אקלימית עם ביטחון אנרגטי הופך למאתגר יותר ויותר. קובעי המדיניות באיחוד יידרשו לבחור בין שמירה על טוהר רגולטורי לבין הבטחת יציבות אנרגטית — שכן שני היעדים אינם ניתנים למימוש מלא במקביל.

לעת עתה, ספקי האנרגיה מעריכים כי אירופה, המתמודדת עם חורף קר וצמיחה תעשייתית חלשה, תעדיף פרגמטיות על פני אידיאולוגיה. אך אם בריסל תמשיך לדבוק במדיניותה המחמירה, ייתכן שעימותי הסחר האנרגטי יתפתחו לחזית חדשה בפוליטיקת הדה-קרבוניזציה העולמית.

“האיחוד האירופי רוצה להיות גם הרגולטור וגם הלקוח בשוק האנרגיה,” סיכמה קור. “אבל כשהשוק מתחיל להתנגד — גם בריסל תיאלץ להתפשר.”