שוק הנפט הגלובלי חווה פיצול חד בזרימות הנפט הוונצואלני, בעקבות תפיסתו הדרמטית של הנשיא ניקולס מדורו בידי כוחות אמריקאיים ב־3 בינואר 2026. בעוד ש־שברון, מפעילת האנרגיה האמריקאית הגדולה היחידה הפועלת במדינה, הצליחה לחדש את המשלוחים לחוף המפרץ של ארה״ב, שרשרת האספקה לסין — הלקוחה הגדולה ביותר של ונצואלה — נעצרה כמעט לחלוטין. שיבוש זה מסמן נקודת מפנה משמעותית עבור שווקי האנרגיה, כאשר וושינגטון מפעילה שליטה ישירה ומוגברת על המדינה המחזיקה בעתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם.

שרשרת האספקה העמידה של שברון

בניגוד לכאוס הלוגיסטי הרחב, אוניות המוחכרות על ידי שברון חזרו לפעילות, כאשר מכלית הנושאת כ־300 אלף חביות של נפט כבד יצאה לדרכה בתחילת השבוע. חטיבת החברה בוונצואלה כבר החזירה עובדים ששהו מחוץ למדינה במהלך החגים, מה שמעיד על חזרה הדרגתית לפעילות עסקית “שגרתית” תחת מטריית האישורים האמריקאיים. כיום מעריכה שברון תפוקה של כ־240 אלף חביות ליום (bpd) מהשותפויות Petropiar ו־Petroboscan. בניגוד למתקנים הממשלתיים, קיבולת האחסון של שברון טרם הגיעה למגבלותיה, מה שמאפשר לחברה לשמור על רמות הפקה יציבות, בעוד מפעילים אזוריים אחרים נאלצים לצמצם פעילות.

קריסת נתיבי “צי הצללים”

מנגד, “צי הצללים” שמאפשר בדרך כלל את הסחר בין קראקס לבייג׳ינג, נתון ללחץ חסר תקדים. דיווחים בשוק מצביעים על כך שבתי זיקוק סיניים, ובעיקר המפעילים העצמאיים המכונים “Teapots”, כבר מחפשים חלופות בנפט איראני או רוסי, לנוכח שיבושים מתמשכים בהעמסות בנמלי ונצואלה. אף שכ־תריסר מכליות מוכות סנקציות הצליחו לצאת בתחילת החודש במצב “Dark Mode” (עם משדרים כבויים) ולפרוץ את המצור האמריקאי, הסיכון להתערבות ימית הפך את ההעמסות העתידיות למסוכנות מדי עבור גורמים שאינם אמריקאיים. כתוצאה מכך, נצברו כמעט 15 מיליון חביות באחסון צף, כאשר PDVSA מתקשה למצוא מובילים המוכנים לשנע מטענים המיועדים לאסיה.

היערכות אסטרטגית והשפעה על השוק

עבור המשקיעים, מוקד העניין עובר כעת לאפשרות של הסדר חוב ריבוני רחב היקף ולשיקום ארוך הטווח של תשתיות האנרגיה של ונצואלה. מניות שברון וחברות שירותי שדות נפט כמו Halliburton רשמו עליות חדות, המשקפות קונצנזוס שוק שלפיו חברות אמריקאיות נמצאות בעמדת זינוק מועדפת לניהול תהליך המעבר. עם זאת, ההשפעה המיידית על מחירי הנפט הגלובליים נותרת מוגבלת. בעוד שחוזי Brent חוו תנודתיות קלה, קיומן של עתודות צפות משמעותיות מול חופי סין ומלזיה — המוערכות בכ־82 מיליון חביות — מהווה חיץ זמני מפני זעזוע היצע חד.

בהמשך הדרך, השוק יידרש לעקוב מקרוב אחר משרד הפיקוח על נכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי (OFAC), לצורך פרסום רישיונות כלליים חדשים שיגדירו את המסגרת המשפטית של עידן “שאחרי מדורו”. הסיכון המרכזי נותר מצבן הפיזי של התשתיות המתפוררות בוונצואלה; אף שהשינוי הפוליטי כבר התרחש, גידול משמעותי בהפקה צפוי להימשך שנים, בשל עשורים של תת־השקעה ומתקפות סייבר האחרונות על מערכות הניהול של PDVSA. סוחרים צריכים לעקוב אחר פקיעת או חידוש הרישיונות הקיימים בתחילת פברואר, שכן אלו יקבעו האם מערכת הייצוא הדו־שכבתית הנוכחית — זורמת לארה״ב וקפואה לאסיה — תהפוך למאפיין קבוע של שוק האנרגיה בשנת 2026.