מנכ”ל OpenAI, סם אלטמן, הכחיש ביום חמישי כי החברה פועלת או מבקשת כל סוג של חילוץ או ערבות מהממשל האמריקאי, וזאת על רקע ספקולציות גוברות לגבי מצבה הפיננסי של החברה בזמן שהיא ממשיכה להשקיע סכומי עתק בתשתיות בינה מלאכותית.

בפוסט מפורט שפרסם ב־X (לשעבר טוויטר), כתב אלטמן: “אנו מאמינים שממשלות אינן צריכות לבחור מנצחים או מפסידים, ושמשלמי המסים לא צריכים לחלץ חברות שמקבלות החלטות גרועות או מפסידות בשוק.” דבריו הגיעו בעקבות הערות של סמנכ”לית הכספים של החברה, שרה פריאר, שעוררו בלבול באשר לשאלה אם OpenAI שוקלת לבקש ערבות ממשלתית לצורך מימון הרחבת מרכזי הנתונים שלה.

אי-הבנה סביב המונח “Backstop”

המחלוקת החלה לאחר שפריאר אמרה בוועידת WSJ Tech Live כי OpenAI בוחנת “אקוסיסטם” של בנקים, קרנות פרייבט אקוויטי וייתכן גם ערבויות ממשלתיות לסיוע במימון השבבים המתקדמים הדרושים לאימון והפעלת מודלי הבינה המלאכותית של החברה.

בפוסט המשך בלינקדאין, פריאר הבהירה כי השימוש שלה במונח “backstop” גרם ל“ערפול המסר”. לדבריה, כוונתה הייתה שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לממשלה לחיזוק היכולת התעשייתית בארה”ב — ולא בקשה לערבות או סובסידיה עבור OpenAI.

הבית הלבן מיהר להגיב: דייוויד סאקס, יועץ מדיניות ה־AI של ממשל ביידן, צייץ כי “לא יהיו חילוצים פדרליים לחברות בינה מלאכותית.”

אלטמן הדגיש כי OpenAI לא הגישה שום בקשה לסיוע פיננסי מהממשל, אך אישר כי נערכו דיונים כלליים בנושא ערבויות הלוואה הקשורות לייצור שבבים מקומי — כחלק מיוזמה רחבה יותר לתמיכה בתעשיית השבבים האמריקאית, ולא לטובת חברה ספציפית.

עלויות ההון עולות: תשתית ה-AI במוקד

הבהרתו של אלטמן הגיעה על רקע בדיקה גוברת של יכולתה הפיננסית של OpenAI. החברה מרחיבה במהירות את רשת מרכזי הנתונים שלה כדי להפעיל מערכות מתקדמות כמו GPT-5 ולשמור על מעמדה המוביל במירוץ הגלובלי לבינה מלאכותית גנרטיבית.

אלטמן חשף כי OpenAI ניצבת מול התחייבויות הון של 1.4 טריליון דולר בשמונה השנים הקרובות, בעיקר בגין תשתיות, רכישת שבבים ועלויות אנרגיה. עם זאת, החברה צפויה לסיים את השנה עם קצב הכנסות שנתי של 20 מיליארד דולר בלבד — סכום רחוק מכיסוי ההוצאות העתידיות.

“ברור שהדבר דורש המשך צמיחה בהכנסות, וכל הכפלה היא עבודה רבה,” כתב אלטמן. “אבל אנחנו אופטימיים — במיוחד לנוכח השקת מוצרי אנטרפרייז חדשים וכניסה לקטגוריות חדשות כמו מכשירי צריכה ורובוטיקה.”

הוא רמז גם לכך ש־OpenAI עשויה לבחון מכירה ישירה של קיבולת מחשוב (compute) לחברות אחרות, לצד אפשרויות גיוס הון ומימון חוב כחלק מאסטרטגיית המימון הכוללת.

חששות האנליסטים: איך מממנים את החזון?

למרות האופטימיות של אלטמן, אנליסטים שומרים על זהירות. בוב או’דונל, נשיא וחוקר ראשי ב־TECHnalysis Research, אמר כי השאלה הגדולה ביותר היא כיצד OpenAI תצליח לממן את קצב הצמיחה האדיר שלה.

“השאלה שמרחפת מעל כולם היא: איך חברה כמו OpenAI — שמתכננת להוציא 1.4 טריליון דולר בזמן שהיא מפסידה מיליארדים בכל רבעון — תוכל בכלל לשלם על זה?” אמר או’דונל ל־Yahoo Finance. “הם חייבים להתחיל להפיק הכנסות משמעותיות באמת — וזה מה שמדאיג את המשקיעים.”

ההערות הללו משקפות חשש רחב יותר בעמק הסיליקון ובוול סטריט לגבי הקיימות של כלכלת ה־AI. הביקוש למודלים גדולים ולכלים מבוססי בינה מלאכותית ממשיך לעלות — אך עלויות המחשוב, האנרגיה והדאטה סנטרים עולות אף מהר יותר.

הצעדים הבאים של OpenAI

אלטמן נותר נחוש באשר לעמדת החברה ולחזונה ארוך הטווח. בתגובה לשאלות על נזילות ויכולת פירעון, אמר בפודקאסט Bg2 כי הוא “הלוואי ש־OpenAI הייתה חברה ציבורית — כדי שהספקנים יוכלו לשורט את המניה ולחטוף הפסד.”

נכון לעכשיו, החברה מתמקדת בהרחבת תחום האנטרפרייז ובפיתוח יישומי AI חדשים שיניבו מקורות הכנסה נוספים מעבר למוצרים הצרכניים כמו ChatGPT. כמו כן, OpenAI חוקרת יישומים בתחומי גילוי מדעי ורובוטיקה — תחומים שאלטמן הגדיר כ“קשים למדידה אך בעלי פוטנציאל שינוי עמוק.”

עם זאת, ככל שהתחרות מתעצמת ועלויות ההון עולות, הדרך של OpenAI תישאר תחת זכוכית מגדלת — לא משום שהיא מבקשת חילוץ, אלא משום שהיא צריכה להוכיח שחזונה האמביציוזי יכול להתקיים בשוק החופשי.