השווקים הפיננסיים בישראל ננעלו ביום שני, 12 בינואר 2026, בטון מעורב והולך ונעשה סלקטיבי יותר, כאשר המשקיעים מאזנים בין המשך עניין במניות בלו-צ׳יפ לבין זהירות רחבה יותר בנכסי סיכון. המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב הצביע על כך שהתנופה החזקה של תחילת ינואר מפנה מקום לשלב מבחין יותר, שבו ההובלה מצטמצמת והחלטות הקצאת נכסים נעשות מדויקות ומורכבות יותר.

ת״א-35 עולה כאשר מניות בלו-צ׳יפ שומרות על חוזק יחסי

המניות הגדולות סיפקו את מקור התמיכה העיקרי לשוק. מדד ת״א-35 עלה ב־0.68% לרמה של 3,884.13 נקודות, והאריך את התאוששותו מתקופת הדשדוש האחרונה. עם זאת, רוחב השוק הפנימי היה פחות משכנע, עם 19 יורדות לעומת 15 עולות, מה שמעיד כי העליות הונעו בידי מספר מצומצם של רכיבים כבדי משקל ולא באמצעות רכישות רחבות היקף.

דפוס זה מצביע על כך שהמשקיעים ממשיכים להעדיף נזילות, חוזק מאזני ונראות רווחים. מניות בלו-צ׳יפ משמשות לעיתים מקלט בתקופות של אי־ודאות, והחוסן היחסי שלהן מרמז על אופטימיות זהירה ולא על נטילת סיכון אגרסיבית. מחזור המסחר במניות הסתכם בכ־4.87 מיליארד שקלים, מה שמאשר כי השתתפות מוסדית נותרת פעילה גם כאשר רמת השכנוע מצטמצמת.

מניות ביניים, בנקים ומניות ערך מפגרות

מחוץ לסגמנט המניות הגדולות, הביצועים נחלשו. מדד ת״א-90 ירד ב־0.08%, בעוד המדד המשולב ת״א-90 ובנקים ירד ב־0.28%. רוחב השוק במדדים אלו היה כמעט מאוזן, מה שמשקף היסוס ותיאבון מופחת למניות צמיחה ולמניות פיננסיות.

מדד ת״א-125 עדיין הצליח לרשום עלייה מתונה של 0.49%, אך מספר העולות והיורדות היה כמעט שווה. מניות הערך בלטו בחולשתן, כאשר מדד ת״א-125 ערך ירד ב־0.47%, דבר המאותת כי משקיעים מצמצמים חשיפה לסגמנטים שנחשבו בעבר כהגנתיים. מדד האיזון הסקטוריאלי עלה קלות ב־0.17%, והדגיש השתתפות סקטוריאלית לא אחידה ולא חוזק מתואם.

פער זה בין המניות הגדולות לשוק הרחב מופיע לעיתים בתקופות מעבר, כאשר המשקיעים בוחנים מחדש הערכות שווי ומבקשים בהירות בנוגע למגמות מאקרו ורווחים. הוא מדגיש מעבר ממומנטום רחב למיצוב סלקטיבי יותר.

שוקי האג״ח נחלשים כאשר המשקיעים מתמחרים מחדש סיכון

שוקי האג״ח ננעלו בירידות, וחיזקו את הטון הזהיר שנצפה גם במניות. אג״ח קצרות ירדו ב־0.03%, בעוד מדד האג״ח הכללי ירד ב־0.11%. אג״ח צמודות מדד היו בין החלשות, כאשר תל בונד צמוד א׳ ירד ב־0.17% ותל בונד 60 צמוד ירד ב־0.13%.

מחזור המסחר באג״ח הגיע לכ־6.40 מיליארד שקלים, ועקף את מחזור המסחר במניות — נתון המצביע על איזון מחדש פעיל של תיקי השקעות. החולשה באג״ח מרמזת כי המשקיעים בוחנים מחדש סיכוני מח״מ ואינפלציה על רקע התפתחות ציפיות הריבית. כאשר חולשה באג״ח מתלכדת עם הובלה מצטמצמת במניות, הדבר מעיד לרוב על שוק בתהליך כיול מחדש, ולא על כניסה ברורה למצב של נטילת סיכון או הימנעות ממנו.

במבט קדימה, המשקיעים יעקבו מקרוב אחר השאלה האם החוזק במניות הגדולות יתרחב או שמא החולשה במניות הביניים, בבנקים ובאג״ח תעמיק. גורמים מרכזיים למעקב כוללים מגמות ברוחב השוק, תנועות בתשואות האג״ח ואותות מאקרו גלובליים שעשויים להשפיע על הסנטימנט המקומי. הזדמנויות עשויות להיווצר אם תקופת הדשדוש תוביל לצבירה מחודשת במניות איכותיות, בעוד הסיכונים יגדלו אם הלחץ בשוק האג״ח יואץ וההובלה במניות תהפוך לריכוזית אף יותר. המפגשים הקרובים יסייעו לקבוע האם השוק הישראלי מתייצב למגמת עלייה סלקטיבית או עובר לתקופה ממושכת יותר של מסחר בטווחים.