לאחר שנה שנשלטה בידי מכסים, דחיות בהורדות ריבית, אופוריית בינה מלאכותית ואי־ודאות מקרו־כלכלית מתמשכת, שנת 2025 סיפקה מסקנה ברורה אחת: למרות תנודתיות חריפה, השווקים תגמלו משמעת, עקביות ואמונה בתזה ארוכת טווח. מדד S&P 500 סיים את השנה בעלייה של כ־17%, הזהב זינק ביותר מ־60%, והחששות סביב מלחמות סחר לא הצליחו בסופו של דבר לטרפד את נכסי הסיכון. על הרקע הזה, קומץ תחזיתנים בלט ביכולתו לחתוך דרך רעש הרקע — לעיתים תוך הליכה נגד הקונצנזוס — והקריאות שלהם מקבלות כעת משקל מוגבר לקראת 2026.

שורי ה־S&P 500 שהתמידו בקו

מעטים מהאסטרטגים לכדו את חוסן שוק המניות האמריקאי כמו מניש קברה מסוסייטה ז’נרל. עם כניסתו ל־2025 ויעד של כ־6,750 נקודות, קברה טען כי דה־רגולציה, הרחבה פיסקלית ורה־תיעוש יתמכו בצמיחה בארה״ב גם על רקע שיבושי סחר. כאשר המדד סיים קרוב ל־6,900, התזה שלו הוכיחה את עצמה כתזמון מדויק.

לקראת 2026, קברה רואה את ה־S&P 500 מתקדם לעבר 7,300 נקודות, כאשר סקטורים מחזוריים כמו תעשייה, פיננסים וצריכה מחזורית צפויים ליהנות מהמשך השקעות מקומיות ותמיכה מדינית. המסר המרכזי שלו נותר בעינו: הון גלובלי צריך להמשיך להעדיף נכסים אמריקאיים הקשורים למגמות מבניות של החזרת ייצור הביתה (reshoring).

באופן דומה, ניקולס קולאס מ־DataTrek Research נכנס ל־2025 בביטחון שהכלכלה האמריקאית תימנע ממיתון. יעד כמעט מדויק של 6,840 נקודות שיקף אמון בעמידות שוק העבודה ובחוזק מאזני הצרכנים. ל־2026, קולאס מצביע על חומרים, תשתיות ושוק הנדל״ן כסקטורים שעשויים להציג ביצועי יתר בשלב מחזורי מתקדם יותר.

זיהוי תחתית השוק שנוצרה בעקבות המכסים

כאשר “יום השחרור” של הנשיא דונלד טראמפ והמכסים שהוכרזו בו שלחו את השווקים לצניחה באפריל, פאניקה שלטה בחדרי המסחר. ה־S&P 500 נפל בדו־ספרתי בתוך ימים, וחששות ממיתון חזרו לכותרות. אך מעטים זיהו את המהלך ככניעה (capitulation) ולא כתחילתו של שוק דובי עמוק.

ביניהם היה ג’פרי גנדלאך מ־DoubleLine Capital, שקרא למשקיעים לגלות סבלנות כאשר הסנטימנט קרס. גנדלאך טען כי הזעזוע כבר מתומחר, וכי חוסר הוודאות המדינית — ולא קריסה כלכלית — הוא שמניע את הירידות. ההתאוששות החדה של השווקים בהמשך השנה איששה את הקריאה הזו.

פריצת הזהב והטיעון לנכסים ריאליים

גנדלאך בלט גם בעקביותו לגבי הזהב. כבר בתחילת השנה הוא חזה שמחירו יעבור את רף 4,000 הדולר לאונקיה, תוך שהוא מצביע על הצטברות חוב, חששות משחיקת מטבע ולחצים גיאופוליטיים. כאשר הזהב זינק ביותר מ־60% ב־2025, העסקה הפכה לאחת מהצלחות המאקרו הבולטות של השנה.

ל־2026, גנדלאך ממליץ על גישה מגוונת: חשיפה משמעותית לאג״ח, מניות בינלאומיות ונכסים ריאליים כמו זהב — לצד החזקת מזומן גבוהה יחסית. ההמלצה משקפת אמונה שתנודתיות תמשיך ללוות את השווקים, כאשר ממשלות מתמודדות עם קיימות חוב ושינויים בזרימות ההון הגלובליות.

מה מאותתות התחזיות הללו ל־2026

ביחד, “האורקלים” של וול סטריט מציירים תמונה של שוק שנכנס ל־2026 עם אופטימיות מאופקת. מניות ממשיכות ליהנות מצמיחת רווחים ותמיכת מדיניות, אך ריכוזיות, השקעות הון מונעות־AI ואי־ודאות גיאופוליטית מחייבות פיזור. עליית הזהב מדגישה חוסר נוחות מתמשך סביב יציבות המטבעות הפיאטיים, בעוד התיאבון לחשיפה בינלאומית סלקטיבית משקף דה־גלובליזציה הדרגתית — לא נסיגה מלאה מסיכון.

עבור משקיעים, הלקח מ־2025 אינו היכולת לחזות כל זעזוע — אלא לזהות מגמות עמידות ולהימנע מתגובות רגשיות כאשר התנודתיות מתפרצת.