עם סיום כהונתו הצפוי של ג’רום פאוול כיו”ר הפדרל ריזרב בתחילת 2026, ממשל ביידן החל לבחון בשקט מועמדים פוטנציאליים לקראת שלב חדש בהובלת המדיניות המוניטרית בארה”ב. ההחלטה מגיעה ברגע רגיש: האינפלציה ירדה אך עדיין נותרה מעל יעד הפד, בעוד שווקי האג”ח ממשיכים להתכוונן מחדש לאחר מחזור ההידוק האגרסיבי ביותר זה ארבעה עשורים. עבור משקיעים ברחבי העולם, כולל בישראל, בחירת היו”ר הבא עשויה להשפיע על עקומי תשואות גלובליים, יציבות הדולר וזרימות ההון.

המועמדת של רציפות: לייל בריינרד

לרוב נחשבת למועמדת המובילה, לייל בריינרד, המכהנת כראש המועצה הלאומית לכלכלה ולשעבר סגנית יו”ר הפד, מייצגת בחירה הממוקדת ביציבות ובהמשכיות. בריינרד תמכה בעקביות במדיניות מבוססת-נתונים והדגישה את הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק, במיוחד על מוסדות פיננסיים גדולים. הרקע האקדמי והמוניטרי שלה מצביע על גישה מדודה להפחתות ריבית — אך כזו הרגישה לרפיון בשוק העבודה וליציבות פיננסית. השווקים רואים בבריינרד יד יציבה, מה שעשוי להפחית תנודתיות באג”ח האמריקאיות ובמטבעות שווקים מתעוררים, כולל השקל.

המוסדי: אוסטין גולסבי

אוסטין גולסבי, נשיא הפד של שיקגו, בלט בשנים האחרונות בשל הבלטת השפעות הריבית על הכלכלה הריאלית. אף שאינו נחשב ליונה, גולסבי הדגיש את החשיבות של הבנת אופן התמסורת של העלאות ריבית למגזרים שונים — במיוחד הדיור והעסקים הקטנים. הנהגתו עשויה להביא למסלול זהיר יותר של הקלות ולפוקוס משמעותי על חוסן שוק העבודה. עבור משקיעי אג”ח, בחירתו עשויה לחזק ציפיות למחזור נורמליזציה איטי יותר, עם השפעות על שווקי אג”ח גלובליים ויציבות מט”ח.

הכוח הרגולטורי: שרה בלום ראסקין

שרה בלום ראסקין, לשעבר מושלת פד וסגנית שר האוצר, ידועה בעמדתה הנוקשה בתחום הרגולציה הפיננסית והסיכון המערכתי. הגישה המדינית שלה מאותתת על הידוק הפיקוח על בנקים גדולים ועל אפשרות להגברת הפיקוח על סיכוני אקלים. השווקים עשויים לפרש את מינויה כהטייה לעבר סביבה רגולטורית חזקה יותר מבחינה מבנית, מה שעשוי להשפיע על שווי הבנקים. אף שהיא פחות קולנית בנושאי ריבית, גישתה עשויה לתמוך ביציבות מקרו-יציבותית רחבה המשפיעה על סנטימנט השקעה ארוך-טווח.

המועמד האזורי והפייבוריט של השווקים: רפאל בוסטיק

רפאל בוסטיק, נשיא הפד של אטלנטה, הפך לאחד הקולות המוערכים בתקופת האינפלציה האחרונה. בוסטיק מדגיש תנאי תעסוקה ארוכי טווח וטוען למדיניות הדוקה “מספיק זמן” כדי לשמור על עיגון ציפיות האינפלציה. משקיעים רואים בו מרכזי-פרגמטי הנמנע מקצוות — דבר שעשוי לתרום לתקשורת שוק יציבה יותר ולפחות הפתעות מדיניות. כהונתו עלולה לתמוך בהנחיה עתידית הדוקה ובמסלולי ריבית צפויים יותר, המשפיעים על סוחרי אג”ח ואסטרטגים בשוק המט”ח.

הכלכלנית החיצונית: ליסה קוק

ליסה קוק, כיום מושלת בפד, מביאה עומק אקדמי במאקרו-כלכלה וצמיחה מונעת חדשנות. אם תיבחר, היא עשויה לייצג מעבר לגישה מחקרית יותר במדיניות מוניטרית. קוק תמכה בעמדת הפד הזהירה לגבי הפחתות ריבית, אך מדגישה שיקולי פריון ארוך-טווח ושוויוניות. השווקים עשויים לראות בה פחות צפויה בטווח הקצר, אף שהמסגרת האנליטית שלה עשויה להעמיק את הדיון בדינמיקות אינפלציה ובהתפתחות שוק העבודה.

מבט קדימה, הבית הלבן צפוי להאיץ את תהליך הבחירה בשנה הקרובה ככל שנתוני האינפלציה, מגמות הצמיחה וסיכוני היציבות הפיננסית יתפתחו. עבור השווקים, השאלה המרכזית היא כיצד היו”ר הבא יאזן בין הפחתות ריבית לבין הסיכון להצתת אינפלציה מחדש, ינהל ציפיות רגולטוריות ויתקשר עם משקיעים המתמודדים עם נוף מוניטרי לאחר מחזור הידוק. ההחלטה תעצב לא רק את מדיניות ארה”ב אלא גם את התנאים המוניטריים הגלובליים — מתמחור אג”ח ישראליות ועד אסטרטגיות גידור מטבע — מה שהופך את סוגיית הירושה בפד לאחד האירועים המאקרו-כלכליים המשפיעים ביותר באופק 2025–2026.