שווקי המתכות היקרות חוו השבוע מאבק צמוד ורווי סיכונים, כאשר הכסף בלט במיוחד בעקבות ראלי בסוף השבוע שהחזיר את המחירים לעבר מחסום ה־80 דולר הפסיכולוגי. ההתאוששות מתרחשת על רקע אותות מאקרו־כלכליים מורכבים, שבהם נתוני תעסוקה מתקררים בארה״ב נשקלים מול חוסר יציבות גיאופוליטית מתמשכת במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית.

זרז התעסוקה בארה״ב וספקולציות סביב הריבית

הרגע המכריע בתנועת המחירים השבועית היה פרסום דוח התעסוקה האמריקאי ב־9 בינואר, אשר הצביע על האטה חדה ביצירת משרות — תוספת של 50 אלף משרות בלבד בדצמבר. נתון זה סיפק את הדלק הנדרש לעלייה של ‎4.197‎ דולר במחיר הכסף, כאשר המשקיעים מיהרו לאמץ תחזית יונית יותר לגבי מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב לשנת 2026. ציפיות לריבית נמוכה מצמצמות את עלות האלטרנטיבה של החזקת נכסים שאינם נושאי תשואה, כמו כסף — מגמה שבאה לידי ביטוי במחזור מסחר גבוה של ‎116,597‎ חוזים לאספקת מרץ.

מגבלות בצד ההיצע ו״הגורם הסיני״

בעוד שנתוני המאקרו הניעו את הזינוק קצר הטווח, הגירעון המבני נותר המנוע המרכזי להערכת השווי ארוכת הטווח של הכסף. החל מ־1 בינואר 2026 יישמה סין דרישות חדשות לרישוי ייצוא כסף, מה שהחריף את החששות למחסור עולמי בהיצע. לנוכח תפקידו החיוני של הכסף בפאנלים סולאריים פוטו־וולטאיים, רכבים חשמליים ומרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית, עקומת הביקוש התעשייתי הולכת ומתקשחת. אנליסטים מציינים כי עם מלאים עולמיים בלונדון ובניו יורק ברמות שפל של שנים, השוק הופך רגיש יותר ויותר גם לשיבושים מינוריים בשרשרת האספקה הפיזית.

תנודתיות וסנטימנט שווקים גלובלי

למרות הסיום השורי של השבוע, הדרך לשם לא הייתה ליניארית. מוקדם יותר השבוע הופעל לחץ על הכסף מצד התחזקות מדד הדולר (DXY) ועלייה בתשואות האג״ח הממשלתיות, מה שדחף את המתכת לשפל שבועי של ‎75.150‎ דולר. תנודתיות זו מיוחסת בחלקה לאיזון השנתי של מדדי סחורות — תהליך מכני שבו קרנות פסיביות מצמצמות חשיפה לביצועים הבולטים של השנה הקודמת. עבור המשקיע הישראלי, תנודות גלובליות אלו מדגישות את זהותו הכפולה של הכסף: הן כסחורה תעשייתית עתירת בטא והן כנכס מקלט אסטרטגי בתקופות של מתיחות גיאופוליטית אזורית.