החיים עדיין לא נעשו זולים יותר — מה שנראה כמו מדיניות מכסים קשוחה על הנייר עשוי בפועל להתגלות כחרב פיפיות עבור צרכנים ושווקים כאחד. צעדי הסחר האחרונים של הנשיא טראמפ מגיעים על רקע אינפלציה מתמשכת, שרשראות אספקה לחוצות ושבריריות כלכלית גלובלית — ולמשקיעים מתוחכמים בישראל וברחבי העולם, הם ראויים למעקב צמוד.

אסטרטגיית המכסים הרחבה ותגובת השווקים

הציר המרכזי במדיניות הסחר של טראמפ הוא מכסי יבוא מקיפים ומכסי “תגובה הדדית”. על פי סקירת “Tariffs in the second Trump administration”, ארה״ב הטילה מכס אוניברסלי בסיסי של 10% החל ב־5 באפריל 2025, בעוד שמכסי “תגובה הדדית” מדינתיים נעים בין 11% ל־50% בהתאם לשותפות הסחר. בנוסף, במסגרת העימות עם קנדה ומקסיקו, הטילה ארה״ב מכס של 25% על רוב המוצרים החל ב־4 במרץ 2025, כאשר צעדים נוספים ממתינים ליישום. השווקים הגיבו בתחילה בזהירות: מדדים כמו S&P 500 ו־Nasdaq-100 ירדו, לפי הדיווחים, בטווח שבין 1.8% ל־2.6% בתחילת מרץ, כאשר חששות המשקיעים לגבי אינפלציה מונעת־סחר ושחיקת מרווחים גברו. עבור משקיעים, החשיבות המרכזית היא שעלייה במכסים מגדילה את עלויות התשומות עבור חברות אמריקאיות ויצואנים זרים — והעלייה בעלויות עלולה לחלחל לאינפלציית מחירים לצרכן.

השפעת המחירים על הצרכנים ולחצי עלויות קמעונאיים

לכאורה, הממשל נקט צעדים להפחתת מכסים על יבוא מזון מסוים (למשל בקר, קפה, בננות ומיץ תפוזים) עקב חששות לגבי יוקר המחיה. אולם פטורים אלו הם נקודתיים ואינם מאזנים את מבנה המכסים הרחב עדיין בתוקף. לדוגמה, יבוא מקנדה וממקסיקו עדיין נתון למכסים גבוהים, ורבים מהחומרים הגולמיים והמוצרים המיוצרים כלואים במארג המכסים המורחב. כתוצאה מכך, ההקלה עבור הצרכנים עשויה להיות שולית — או מושהית — בעוד שלחצי העלויות ממשיכים להצטבר. עבור משקיע ישראלי, מוצרים המיובאים דרך שרשראות ערך גלובליות מארה״ב, קנדה או מקסיקו עשויים לספוג השפעות עלות משניות, וכל עלייה באינפלציה בארה״ב עלולה להתגלגל הלאה דרך שערי מטבע או תמחור סחורות בינלאומיות.

השלכות אסטרטגיות על שווקים גלובליים ומשקיעים

מנקודת מבט השקעתית, מספר השלכות אסטרטגיות מצריכות מעקב. ראשית, מכסים מוגברים עשויים לעורר פעולות תגמול מצד שותפות מרכזיות כגון קנדה או מקסיקו, מה שמגדיל את הסיכון המערכתי בזרימות הסחר העולמיות. ציר הזמן של מלחמת הסחר ארה״ב–קנדה מצביע על כך שדינמיקה זו כבר בתנועה. שנית, חברות שלהן חשיפה ליבוא מארה״ב או לשרשראות אספקה קשורות עשויות להתמודד עם שחיקת מרווחים — מה שעלול להחליש רווחים ולבסוף להשפיע על הערכות שווי בשוקי המניות. שלישית, מגמת עלייה באינפלציה — המונעת מעלויות יבוא גבוהות יותר או משיבושי שרשרת אספקה — עשויה לכפות פרשנות מחודשת של מדיניות מוניטרית, להשפיע על ציפיות ריבית בכלכלות מרכזיות וליצור השלכות משנה על שוקי אג”ח, מטבע ומניות גלובליים.

בדיקה מתמשכת מצד משקיעים צריכה לכלול את קצב המו״מ המסחרי, הפטורים ממכסים הניתנים והאופן שבו חברות מתאימות את אסטרטגיות הרכש והסורסינג שלהן.

הבטה קדימה מעלה את השאלה האם מדיניות המכסים תעבור ממקל רחב להקלה ממוקדת — ועד כמה ביעילות חברות יוכלו להתמודד עם עליות עלות. משקיעים צריכים לעקוב אחר סימני התאמות בשרשראות אספקה (השבה הביתה, סורסינג חלופי), הפתעות אינפלציה בכלכלות מרכזיות (כולל ארה״ב וישראל), ובריתות סחר מתהוות שעשויות לעקוף את המכסים האמריקאיים. יתרה מכך, כל הסלמה במכסי תגמול או שיבוש בצירי מסחר מרכזיים תוסיף תנודתיות. בקצרה: אף שהמסגרת המכסית “TACO” אינה צפויה להפוך את החיים לזולים יותר בטווח הקרוב, השלכותיה בשווקי ההון ובאסטרטגיות הגלובליות נותרות רלוונטיות ביותר עבור תיקי השקעות בינלאומיים.