למרות עונת דוחות נוספת שהתאפיינה בעקיפה רחבה של תחזיות הרווח, מדד ה־S&P 500 רשם את תגובת המחיר השלילית החדה ביותר בהיסטוריה לתוצאות חיוביות. הפרדוקס מדגיש מתח גובר בין יסודות תאגידיים יציבים לבין חששות השוק סביב תמחור, מדיניות מוניטרית ועמידות הצמיחה העתידית.

עקיפת תחזיות פוגשת חומת ציפיות

חברות אמריקאיות רבות עקפו את תחזיות הרווח של האנליסטים, נתמכות בכוח תמחור, משמעת עלויות ושיפורי יעילות שבוצעו במהלך השנה האחרונה. הצמיחה המצרפית ברווחי ה־S&P 500 נותרה חיובית, ומחזקת את ההערכה שחברות בארה״ב הסתגלו היטב לסביבת ריבית גבוהה ולהאטה כלכלית גלובלית.

עם זאת, תגובת השוק הייתה שלילית באופן חריג. היסטורית, עקיפת תחזיות נוטה לתרגם למומנטום חיובי במחירי המניות, אך במחזור הנוכחי נרשמה תוצאה הפוכה. הסיבה טמונה בציפיות: תחזיות הקונצנזוס היו גבוהות מלכתחילה, והותירו מרווח קטן מאוד להפתעה חיובית. כתוצאה מכך, גם תוצאות חזקות לא הצליחו לדחוף את המניות כלפי מעלה — סימן לכך שסף התגמול מצד השוק עלה בצורה חדה.

לחצי תמחור ועלות ההון

אחד הכוחות המרכזיים המשפיעים על תגובת השוק הנוכחית הוא התמחור. ה־S&P 500 נכנס לעונת הדוחות כשהוא נסחר במכפילים הגבוהים משמעותית מהממוצעים ההיסטוריים, במיוחד במגזרים עתירי צמיחה כמו טכנולוגיה ושירותי תקשורת. בסביבת ריבית שעדיין נחשבת מרסנת, המשקיעים בוחנים מחדש כמה הם מוכנים לשלם עבור זרמי רווח עתידיים.

תשואות האג״ח הגבוהות העלו את שיעור ההיוון המיושם על מניות, ודחסו מכפילים גם כאשר הרווחים עצמם צומחים. דינמיקה זו מסבירה מדוע חדשות טובות כבר אינן מספיקות. בסביבה הנוכחית, חברות נדרשות לא רק לעקוף תחזיות רווח, אלא גם להציג תחזיות משכנעות לגבי מרווחים, תזרים מזומנים והקצאת הון כדי לשמר את אמון המשקיעים.

התחזית קדימה — לא הרווח — קובעת את כיוון השוק

גורם מרכזי נוסף לתגובה השלילית הוא זהירות בתחזיות קדימה. בעוד שחברות רבות עקפו יעדי רווח קצרי טווח, מנהלים מאותתים על התמתנות בביקושים, נרמול מרווחים או עלויות קלט גבוהות יותר בהמשך. השווקים הגיבו בכך שתמחרו צמיחה איטית יותר לשנת 2025 ואילך.

לשינוי זה יש השלכות רחבות עבור משקיעים גלובליים, כולל בישראל, העוקבים אחר מניות אמריקאיות כמדד ייחוס לחשיפה לטכנולוגיה ולצמיחה. המסר מוול סטריט ברור: נראות עתידית חשובה יותר מביצועי עבר. עונות דוחות הופכות יותר ויותר לזירה של ניהול נרטיב, חוסן מאזני ומיצוב אסטרטגי — ולא רק של כותרות על עקיפת תחזיות.

הפער בין הסקטורים גם התרחב. מניות דפנסיביות ובעלות דיבידנד הפגינו עמידות גבוהה יותר, בעוד שמניות צמיחה עם מכפילים גבוהים ספגו ירידות חדות יותר. הדבר מצביע על רוטציה מתמשכת, ולא על דחייה גורפת של שוק המניות.

במבט קדימה, המשקיעים יעקבו האם מומנטום הרווחים יוכל להאיץ מחדש במידה שתצדיק את רמות התמחור הנוכחיות, או שהשווקים ימשיכו להעניש מניות גם על רקע יסודות יציבים. משתנים מרכזיים כוללים מגמות אינפלציה, איתותי בנקים מרכזיים והתפתחות מרווחי הרווח התאגידיים. אם צמיחת הרווחים תתייצב והריביות יתחילו לרדת, הפער הנוכחי עשוי להצטמצם. עד אז, התגובה השלילית חסרת התקדים של ה־S&P 500 משמשת תזכורת לכך שבשוקי היום — הציפיות, ולא הרווחים לבדם, הן שקובעות את המחיר.