כריסטופר וולר, מושל בבנק המרכזי של ארה”ב, אישר כי נפגש עם מזכיר האוצר סקוט בסנט לפני כעשרה ימים כדי לדון בתפקיד יו”ר הפד, לפי Fox Business. הפגישה מדגישה את התחרות ההולכת וגוברת על התפקיד הבכיר בבנק המרכזי לקראת סיום כהונתו של ג’רום פאוול באמצע 2026.

וולר מביע ביטחון בכישוריו

במהלך הופעה בתוכנית Fox Business Morning, אמר וולר שהוא ובסנט קיימו “פגישה מצוינת … ממוקדת בכלכלה,” והדגיש כי השיחה הייתה לא פוליטית. הוא טען כי הממשל מחפש מנהיג לפד עם “מוניטין, ניסיון והבנה מעמיקה של התפקיד”, תכונות שהוא סבור כי הוא מביא עמו.

דבר זה מגיע לאחר שוולר תיאר בעבר את הראיון שלו עם בסנט לתפקיד יו”ר כ-“כלכלה רצינית בלבד”, ודחף שוב נגד כל רעיון של התערבות פוליטית במועמדותו. המסגור הציבורי של וולר נועד ככל הנראה להרגיע את שווקי ההון ואת משקיפי הבנקים המרכזיים, ולהראות שהוא נשאר ממוקד בעקרונות כלכליים, ולא בהתאמות פוליטיות.

השלכות למדיניות הפד וצפי הריבית

וולר, שתמך בהפחתת ריבית, ציין בעבר שהוא יתמוך בהפחתה ברבע אחוז, בהתייחס להאטה בצריכה ולהיחלשות שוק העבודה. עמדתו מתיישבת עם חלק מהמדיניות הכוללת של ממשל טראמפ לקידום פד יותר רך.

אם ימונה ליו”ר, הדבר יכול להשפיע על החלטות הריבית העתידיות של הפד, ולנטות את המדיניות למסלול הרפיה אגרסיבי יותר. עבור שווקי ההון, ובמיוחד עבור נכסי סיכון ואיגרות חוב, עלייתו של וולר עשויה להעצים ציפיות להפחתת ריבית — אף שמהלך קונקרטי תלוי בנתונים כלכליים ובקונצנזוס פנימי בפד.

סיכונים פוליטיים ואסטרטגיים

הפגישה גם מדגישה את איזון הכוחות הפוליטי סביב מינוי יו”ר הפד הבא. מזכיר האוצר בסנט מוביל את תהליך הסינון, ו-וולר נחשב לאחד המועמדים המובילים.

דבקותו של וולר בהאופי הכלכלי — ולא פוליטי — של השיחה עשויה להיות ניסיון לשמור על עצמאות המוסדית של הפד מול לחצים פוליטיים רחבים יותר. עם סיום כהונתו של פאוול במאי 2026, תהליך המינוי נמצא במעקב קפדני, כאשר שווקי ההון עוקבים מקרוב אחר כל איתות אפשרי.

בהמשך, משקיעים וכלכלנים יעקבו מקרוב אחר אופן התפתחות התהליך. הצעדים הבאים כוללים תגובות ציבוריות נוספות מוולר ובסנט, הכרזות מינוי רשמיות פוטנציאליות, ואופן בו שווקי ההון מתייחסים לכל שינוי במדיניות. הסיכונים כוללים התנגדות פוליטית או חוסר הסכמה בתוך הפד בנוגע למדיניות הריבית, בעוד ההזדמנות טמונה בתקשורת ברורה יותר ובאפשרות לפנייה למדיניות רכה יותר על רקע נתונים כלכליים מרגיעים.