ההתמקדות המחודשת של ממשל טראמפ בבדיקות נשק גרעיני מעוררת סקרנות ודאגה בקרב קובעי מדיניות. עם זאת, נכון לעכשיו גורמים רשמיים בארצות הברית מדגישים כי הבדיקות המוכנות לביצוע לא יחצו את הקו לפיצוצים אמיתיים. שר האנרגיה כריס רייט אמר השבוע כי לארה״ב אין תוכניות מיידיות לבצע פיצוצים גרעיניים חיים, אף על פי שוושינגטון מאותתת על גישה תקיפה יותר בתגובה להסלמה הרוסית בהפגנות הנשק שלה.

הבהרה זו באה לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הנחה את הפנטגון לחדש את בדיקות הנשק הגרעיני “על בסיס שוויוני” עם יריבותיה של ארה״ב — מהלך שהצית מחדש חששות מפני פתיחתו של מרוץ חימוש חדש. עם זאת, רייט ציין כי הבדיקות הנבחנות בשלב זה מוגבלות ל״בדיקות מערכת״ — סימולציות שמודדות את ביצועי רכיבי הנשק הגרעיני מבלי להפעיל תגובת שרשרת גרעינית.

“אלה מה שאנחנו מכנים פיצוצים לא קריטיים,” אמר רייט בראיון ל־Fox News. “הם בודקים הכל חוץ מהליבה הגרעינית, ומוודאים שהגאומטריה של הנשק ומערכות השיגור שלו פועלות כראוי.”

מורשת האמברגו משנת 1992

ארצות הברית לא ביצעה ניסוי גרעיני חי מאז 1992, אז הורה הנשיא ג׳ורג׳ ה.וו. בוש על אמברגו שנשמר על ידי הממשלים שבאו אחריו. מאז, אמינות הארסנל הגרעיני של ארה״ב נבדקה באמצעות סימולציות ממוחשבות, ניסויים תת־קריטיים ודיאגנוסטיקה מתקדמת — כולם במסגרת תוכנית ה־Stockpile Stewardship של משרד האנרגיה.

הגישה הזו אפשרה לוושינגטון לשמור על אמון ביכולות הגרעיניות שלה מבלי להפר את הנורמות הבינלאומיות. עם זאת, הרקע הגיאופוליטי השתנה משמעותית: רוסיה וסין הגבירו את פיתוח מערכות הנשק שלהן, כאשר מוסקבה אף אישרה לאחרונה ניסויים ברחפן מונע גרעין ובטיל שיוט ארוך טווח בעל יכולת גרעינית. צעדים אלה עוררו בוושינגטון ויכוח מחודש בשאלה האם יש צורך לעדכן את עמדת ההרתעה של ארה״ב — או לפחות לשדר עוצמה סמלית.

“האיתותים של טראמפ בנושא ניסויים גרעיניים נראים יותר כמהלך אסטרטגי מאשר צורך מדעי,” אמרה רייצ׳ל ברונסון, נשיאת כתב העת Bulletin of the Atomic Scientists. “הוא מבקש לשדר שוויון והרתעה בתקופה של מתיחות גוברת בין מעצמות.”

אופטיקה אסטרטגית והשלכות עולמיות

אנליסטים טוענים כי המהלך של הממשל נוגע יותר לאסטרטגיה תדמיתית מאשר להיערכות מבצעית אמיתית. הדיון הציבורי סביב חידוש הבדיקות מאפשר לבית הלבן לשדר עוצמה מבלי להפר את האמברגו בפועל. עם זאת, מבקרים מזהירים כי גם ניסויים תת־קריטיים או “ללא תפוקה” עלולים לשחוק את ריסון הבדיקות הבינלאומי ולעודד מעצמות אחרות לחדש ניסויים בקנה מידה מלא.

“הסיכון טמון בתפיסה,” אמר ג׳וזף סירינסיון, מומחה למדיניות גרעין מהמכון קווינסי. “אם ארצות הברית תתקרב לקו הבדיקות, היא מספקת לגיטימציה פוליטית לרוסיה או לסין לעשות את אותו הדבר — וברגע שהקו הזה נחצה, קשה מאוד להחזיר את הריסון.”

עבור הקהילות הסמוכות לאתר הבדיקות בנבדה — שם רעידות אדמה גרעיניות של ימי המלחמה הקרה פעם טלטלו את המדבר — דבריו של רייט סיפקו מעט נחמה. “לא, אין סיבה לדאגה,” השיב כשנשאל אם התושבים צריכים לצפות שוב לענני פטרייה בשמיים.

איזון בין הרתעה לדיפלומטיה

הגישה של הממשל משקפת איזון עדין: הפגנת נחישות אסטרטגית מבלי לעורר הסלמה עולמית. המעבדות הלאומיות של ארצות הברית ממשיכות לערוך ניסויים תת־קריטיים מדויקים וסימולציות מחשוב־על כדי לדמות ביצועים גרעיניים בדיוק חסר תקדים. שיטות אלה נותרות עמוד התווך של מערכת ההרתעה האמריקאית — ולפי שעה, הקו בין סימולציה לפיצוץ אמיתי נותר ברור.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהערך הפוליטי של השיח הגרעיני בשנת בחירות. הצגתו של טראמפ את הבדיקות כ״עמידה על שוויון״ עם רוסיה פונה לבוחרים הדואגים לחוזקה הלאומי, גם כאשר הפנטגון ומשרד האנרגיה נזהרים שלא להפר הסכמים בינלאומיים או לעורר תגובה שלילית בזירה העולמית.

המשך הדרך תלוי באופן שבו יריבותיה של וושינגטון — ובעיקר מוסקבה ובייג׳ינג — יפרשו את כוונותיה. נכון לעכשיו, דבריו של רייט מעידים כי ארה״ב נותרת מחויבת לעמדת איפוק. אך כפי שההיסטוריה מלמדת, ברגע ששיח הבדיקות הגרעיניות חוזר לשיח הציבורי, הקו בין הרתעה להסלמה עלול להיטשטש במהירות.