נתוני הסחר של סין לחודש נובמבר סיפקו תמונת מצב בולטת של פערים בכלכלה העולמית: הייצוא הכולל חזר לצמיחה עם עלייה שנתית של 5.9%, גם כאשר המשלוחים לארצות הברית צנחו כמעט ב־29% — חודש נוסף של ירידות דו־ספרתיות עמוקות. הנתונים מדגישים כיצד סין מעצבת מחדש את אסטרטגיית הייצוא שלה על רקע שינויי גאופוליטיקה, תוך הרחבת התלות בשווקים מתפתחים וניהול שביתת נשק עדינה במלחמת המכסים מול וושינגטון. במקביל, עודף סחר שיא מעל טריליון דולר השנה מדגיש גם את חוזק הביקוש החיצוני וגם את החולשה המתמשכת בצריכה המקומית, ומחזק את התלות של המדינה בשווקים זרים כדי לייצב צמיחה מול רוח נגדית פנימית.

צמיחת הייצוא מתחזקת כאשר סין מגוונת מעבר לארה״ב

הייצוא של סין בחודש האחרון, בהיקף 330.3 מיליארד דולר, עלה על ציפיות הכלכלנים, הפך את ההתכווצות של אוקטובר ואותת על התאוששות מחודשת לקראת סוף השנה. אך הנתונים חשפו גם שינוי מבני עמוק: המשלוחים לארה״ב התכווצו במשך רוב 2025, כתוצאה ממתחים מסחריים, ניתוק שרשראות אספקה ושינויים באסטרטגיות הרכש של חברות אמריקאיות.

בייג׳ינג פיצתה על כך באמצעות העמקת קשרים עם דרום־מזרח אסיה, אמריקה הלטינית, אפריקה והאיחוד האירופי, שם הביקוש לציוד מכני, מוצרי אלקטרוניקה ומוצרים צרכניים סיניים נותר חזק. הגיוון הזה משקף גם הזדמנות וגם הכרח. ככל שרשתות הייצור הגלובליות משתנות, יצואני סין מבססים דריסת רגל במדינות הפחות רגישות לחיכוך גאופוליטי, ובכך מציבים עצמם לצמיחת נתח שוק ארוכת־טווח גם כאשר כלכלות מערביות בוחנות מחדש את התלות בסין במגזרים אסטרטגיים.

עודף סחר עצום מסתיר פגיעות מקומיות

היבוא של סין עלה ב־1.9% בנובמבר — שיפור קטן, אך רחוק מלהעיד על התאוששות מקומית רחבה. החולשה המתמשכת בענף הנדל״ן — מנוע מרכזי של הכלכלה הסינית — ממשיכה לדכא צריכה ולצמצם השקעות עסקים. כתוצאה מכך, עודף הסחר טיפס לכמעט 1.08 טריליון דולר ב־11 החודשים הראשונים של השנה, וחצה שיאים קודמים.

עודף זה הוא חרב פיפיות: הוא תומך בצמיחה בזמן שהביקוש המקומי נותר חלש ומאפשר לבייג׳ינג לשמור על יעד הצמיחה של 5%. אך הוא גם מדגיש עד כמה ההתאוששות של סין נשענת על הייצוא — מצב שמגביר פגיעות במקרה של ירידה בביקוש העולמי או התלקחות מחודשת של מתחים גאופוליטיים.

תמיכה ממשלתית, שביתת מכסים זמנית והדחיפה לייצור מתקדם

שביתת הנשק במכסים בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לבין הנשיא שי ג׳ינפינג, שהושגה באוקטובר, העניקה יציבות זמנית ליצואנים, אם כי כלכלנים מציינים שהשפעת ההפחתות במכסים תורגש רק בתחילת 2026. לין סונג מ־ING טוענת שהתאוששות הייצוא בנובמבר קדמה להקלה במכסים — מה שמעיד שאולי צפויה עוד עלייה.

במקביל, ישיבת התכנון הכלכלי של בייג׳ינג חידדה את סדרי העדיפויות: ייצור מתקדם, עצמאות טכנולוגית ושדרוג תעשייתי. יעדים אלו מתיישבים עם תחזיות כמו זו של מורגן סטנלי, הצופה שנתח הייצוא העולמי של סין עשוי להגיע ל־16.5% עד 2030, בזכות יתרון תחרותי בכלי רכב חשמליים, רובוטיקה, סוללות ואוטומציה.

עם זאת, גם לצד יתרונות מבניים, הסיכון הגאופוליטי נותר גבוה. האסטרטג צ׳י לו מבנק BNP פריבה מזהיר כי למרות ההפשרה הזמנית ביחסים בין ארה״ב לסין, היריבות האסטרטגית עמוקה — ותקבע את מגמות הסחר העולמי לשנים הבאות.

מבט קדימה

יכולתה של סין לשמור על צמיחת הייצוא תוך ניווט מול חולשה בביקוש המערבי תהיה נושא מפתח ב־2026. משקיעים וקובעי מדיניות יעקבו אחר התפתחות שביתת המכסים, אחר יכולת הייצוב של הביקוש המקומי ללא תמריצים מאסיביים, ואחר קצב קידום הייצור המתקדם במדינה לנוכח עולם מסחר גלובלי מתפצל. השנה הקרובה תבחן האם אסטרטגיית הגיוון של סין מסוגלת להניח בסיס יציב לצמיחה מונעת ייצוא — גם בתקופה של תנודתיות גאופוליטית גוברת.