נוכחותה האסרטיבית של סין בפסגת ה־G20 הציבה את המינרלים הקריטיים במרכז הוויכוח הכלכלי הגלובלי, כאשר ראש הממשלה לי צ׳יאנג ביקש גם להצדיק את הגבלות הייצוא של בייג׳ינג על יסודות נדירים וגם להציג יוזמות חדשות שמטרתן לגייס תמיכה מהכלכלות המתפתחות. כעת, כשהיסודות הנדירים הפכו לנקודת לחץ גיאופוליטית בין סין, ארה״ב ומדינות הדרום הגלובלי העשירות במשאבים, לי ניצל את הבמה כדי להגן על מגבלות הייצוא של סין — ובמקביל לאותת שבייג׳ינג מתכוונת לעצב את השלב הבא בניהול המשאבים העולמי.

סין מגנה על הגבלות הייצוא תוך פנייה למדינות מתפתחות

לאורך הפסגה הציג לי את בקרות הייצוא של סין לא כפעולה כלכלית תוקפנית אלא כהכרח ביטחוני הקשור לחשיבותם הצבאית של מינרלים קריטיים. הוא הדגיש כי על בייג׳ינג “לנהל בזהירות” את יציאת החומרים החיוניים לטכנולוגיות הגנה — הצדקה שנועדה להתמודד עם ביקורת בתוך ה־G20 על “צעדי סחר חד־צדדיים” כלפי מינרלים אסטרטגיים.

עם זאת, לי איזן את העמדה ההגנתית במהלך ״התקפת חן״ מול מדינות מתפתחות המעוניינות לקחת חלק גדול יותר בשרשרת הערך של המינרלים. הוא הבטיח “שיתוף פעולה הדדי ומועיל” והדגיש את מחויבותה של סין להגנת האינטרסים של הדרום הגלובלי — שבו מדינות רבות מרגישות מודרות מעיבוד מתקדם, למרות שהן מחזיקות במאגרים עצומים של משאבים טבעיים. המסר הכפול הזה משקף את אסטרטגיית סין: להגן על הדומיננטיות שלה — אך בלי להרתיע שותפות פוטנציאליות המחפשות יותר שליטה על המשאבים שלהן.

יוזמת כרייה גלובלית חדשה מסמנת את הפניית הכיוון האסטרטגית של בייג׳ינג

בתגובה ישירה לניסיונות ארה״ב לבנות שרשראות אספקה חלופיות ליסודות נדירים, חשפה סין יוזמת כרייה ירוקה הכוללת 19 מדינות, ביניהן קמבודיה, ניגריה, מיאנמר וזימבבואה. היוזמה, הנתמכת על ידי ארגון הפיתוח התעשייתי של האו״ם, נועדה לקדם הפקה ועיבוד בני־קיימא — אף שסין לא פרסמה פרטים לגבי מימון.

עבור המדינות השותפות, היוזמה מבטיחה הרבה יותר מחילוץ חומרי גלם. מנהיגים באפריקה ובאמריקה הלטינית נתנו ביטוי הולך וגובר לרצון להימנע מהמצב ההיסטורי שבו ייצאו חומרי גלם בזול וייבאו מוצרים מוגמרים במחירים גבוהים. נשיא ברזיל לואיז אינסיו לולה דה סילבה הדגיש כי ארצו “לא תהיה רק יצואנית, אלא שותפה בשרשרת הערך הגלובלית.”

היוזמה ממקמת את סין כמנהיגה המספקת טכנולוגיה וידע עיבודי — מהלך שמטרתו להוות מענה ישיר לנרטיב המערבי לפיו בייג׳ינג מנצלת מדינות עשירות במשאבים.

המתיחויות נמשכות בזמן שהמערב מחפש חלופות

בעוד סין מקדמת מסר של שותפות, קובעי מדיניות במערב נותרו חשדנים. אירופה ויפן נפגעו משמעותית מדרישות הרישוי של סין למתכות בעלות שימושים צבאיים. כאשר מנהיגים מגרמניה, צרפת, בריטניה ואירלנד מתכוננים לביקורים בבייג׳ינג, השגת גישה יציבה למינרלים קריטיים צפויה לעמוד בראש סדר היום.

במקביל, ארה״ב וסין ממשיכות לנהל מגעים בנושא “רישיונות כלליים” שיקלו על יצוא יסודות נדירים — עדות לתלות ההדדית המתמשכת למרות היריבות הגיאופוליטית. הצהרת הסיכום של הפסגה ביקרה את פרקטיקות הסחר המגבילות — מסר ברור המופנה לסין — גם כאשר לי ניסה לעצב מחדש את הנרטיב לטובת בייג׳ינג.

מבט קדימה: מרוץ המינרלים הקריטיים שיְשַנה את הסחר העולמי

עם האצת הביקוש הגלובלי ליסודות נדירים — בעיקר בשל רכבים חשמליים, טכנולוגיות הגנה ואנרגיות מתחדשות — המאבק על השפעה צפוי להתעצם. היוזמה החדשה של סין עשויה להעמיק את קשריה עם מדינות מתפתחות, אך שאלות לגבי מימון, שקיפות והתחייבויות ארוכות טווח ממשיכות לרחף.

במערב, מאמצי הגיוון יימשכו — גם אם התקדמותם עד כה איטית.

בחודשים הקרובים, המשקיעים וקובעי המדיניות יעקבו מקרוב אחר צעדיה הבאים של סין, אחר ההתפתחות של בקרות הייצוא, ואחר נכונותן של מדינות הדרום הגלובלי להתיישר עם בייג׳ינג או לשמור על אסטרטגיה מאוזנת יותר. מאבק המשאבים כבר מזמן אינו עניין של שרשראות אספקה בלבד — הוא הופך לאחד ממוקדי החיכוך הגיאופוליטיים המרכזיים של העשור.