נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החריף את הרטוריקה ההתערבותית שלו כלפי ונצואלה, כשהכריז על תוכנית להביא בין 30 מיליון ל־50 מיליון חביות של נפט ונצואלי ישירות לארצות הברית — מהלך שלדבריו יפוקח אישית על ידו כדי להבטיח תועלת לשתי המדינות. ההצעה, שנחשפה באמצעות Truth Social, מגיעה על רקע מתיחות גיאופוליטית גוברת, שווקי אנרגיה תנודתיים ושאלות מתמשכות סביב החוקיות וההיתכנות של תפקידה המתרחב של וושינגטון במדינה הדרום־אמריקאית מוכת המשבר.

טראמפ אמר כי הנפט יועבר לאוניות אחסון, יישלח לנמלים בארצות הברית ויימכר במחירי שוק, כאשר ההכנסות ינוהלו תחת שליטתו של נשיא ארצות הברית. הוא הוסיף כי שר האנרגיה כריס רייט קיבל הוראה לבצע את התוכנית “באופן מיידי”. בעוד שההצהרה משדרת דחיפות ושאפתנות, היא עוררה גם אי־ודאות משמעותית בקרב משקיעים, קובעי מדיניות ומנהלי חברות אנרגיה בנוגע לביצוע, לממשל ולסיכונים הכרוכים בכך.

תוכנית נועזת פוגשת מציאות שברירית

ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט המוכחים הגדולים בעולם, אך יכולת ההפקה שלה קרסה לאחר שנים של סנקציות, שחיתות, תת־השקעה והתפוררות תשתיות. כיום התפוקה מהווה פחות מ־1% מהאספקה העולמית — ניגוד חד לתפקידה ההיסטורי של המדינה כיצואנית מרכזית. לפיכך, הזרמה של עשרות מיליוני חביות לשוק האמריקאי תישען במידה רבה על מלאים קיימים ולוגיסטיקה, ולא על זינוק מיידי בהפקה.

ההצעה תלויה גם בשיתוף פעולה מצד ההנהגה הזמנית של ונצואלה. דלסי רודריגס, שהושבעה כנשיאה בפועל לאחר לכידתו של ניקולאס מדורו בידי ארצות הברית, לא הביעה תמיכה פומבית בתוכנית. שתיקתה מדגישה את השבריריות הפוליטית הסובבת כל הסדר נפט, במיוחד כזה שמעמיד את הפיקוח על ההכנסות בידי גורם זר.

השפעת שוק ותמריצים תאגידיים

מנקודת מבט שוקית, זרימה של נפט ונצואלי עשויה להגדיל במעט את ההיצע בשוק נפט עולמי שגם כך רווי. בעוד שתוספת חביות עשויה להפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים — ובכך להקל על עלויות לצרכנים בארצות הברית — היא עלולה במקביל לפגוע בתמריצים של חברות נפט להשקיע מיליארדי דולרים בשיקום התשתיות ההרוסות של ונצואלה. בנוסף, הנפט הכבד של ונצואלה יקר לזיקוק, מה שמגביל את מספר מתקני הזיקוק בארצות הברית המסוגלים לעבדו ביעילות.

טראמפ העלה רעיון לסבסוד חברות נפט אמריקאיות כדי להרחיב פעילות בוונצואלה, אך פרטים נותרו מעטים. סובסידיות כאלה עשויות להעביר סיכון מהחברות אל משלמי המסים, ולעורר שאלות לגבי חשיפה פיסקלית בתקופה שבה חברות אנרגיה שומרות על משמעת הונית ונזהרות מאזורים פוליטיים בלתי יציבים.

סיכונים משפטיים, לוגיסטיים ואסטרטגיים

התוכנית ניצבת בפני חסמים משפטיים לא פתורים, כולל מסגרות סנקציות, זכויות קניין ושיקולים של משפט בינלאומי הקשורים לשליטה ריבונית במשאבים. גם אם יימצאו נתיבים משפטיים, הלוגיסטיקה מהווה אתגר נוסף. נמלי ונצואלה, הצינורות ומתקני האחסון מצויים במצב ירוד, עם זמני טעינה איטיים ותקלות תכופות שמקשות על יצוא בקנה מידה גדול.

ברמה האסטרטגית, תוכניתו של טראמפ מחזקת מגמה רחבה יותר של שימוש בדיפלומטיית אנרגיה ככלי במדיניות חוץ. עם זאת, ריכוז השליטה והעמימות סביב הממשל עלולים להוסיף תנודתיות לשווקים שכבר מאזנים בין סיכון גיאופוליטי לבין עודפי היצע.

על מה משקיעים צריכים לעקוב בהמשך

האם תוכנית הנפט של טראמפ תתקדם מעבר לרטוריקה תלוי בשיתוף פעולה מצד הרשויות הזמניות בוונצואלה, בהבהרת מסגרות הסנקציות והמשפט, ובנכונות של חברות נפט אמריקאיות לפעול חרף סיכוני מחיר ופוליטיקה. עבור השווקים, הפרשה מדגישה כיצד מחירי האנרגיה מעוצבים יותר ויותר לא רק בידי היצע וביקוש, אלא גם בידי קבלת החלטות ביצועית ומנופי כוח גיאופוליטיים.