בעלי המניות של טסלה מתכוננים לאחת ההצבעות הגורליות בתולדות הממשל התאגידי, כאשר חבילת השכר בשווי טריליון דולר של מנכ”ל החברה, אילון מאסק, ניצבת תחת ביקורת באסיפה השנתית באוסטין, טקסס. האירוע — שכבר כונה “יום הטריליון דולר” — יבחן לא רק את אמון בעלי המניות במאסק, אלא גם עשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות באחת החברות המשפיעות בעולם.

חבילת שכר חסרת תקדים

בלב הדיון עומדת תוכנית חדשה בת 12 שלבים של אופציות למניות, שעשויה להעניק למאסק פיצוי כולל של עד טריליון דולר אם טסלה תעמוד ביעדי שווי שוק וביצועים שאפתניים במיוחד. הדירקטוריון טוען כי התוכנית מתמרצת את מאסק בהתאם לאינטרסים של בעלי המניות, אך מבקריה רואים בה חריגה היסטורית הן בהיקף והן בסיכון.

קרן העושר הריבונית של נורווגיה — הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף 1.9 טריליון דולר ובעלות של 1.2% ממניות טסלה — הודיעה כי תצביע נגד ההצעה, בשל חששות מדילול ובשל התלות הגבוהה במנהיגותו של מאסק. “אנו מעריכים את הערך העצום שנוצר תחת חזונו של מר מאסק, אך אנו מודאגים מגודל התגמול, מהדילול ומהיעדר התמודדות עם סיכון התלות באדם יחיד,” נמסר מהקרן.

הדיון בשכרו של מאסק החזיר למוקד תשומת הלב את סוגיות הממשל התאגידי של טסלה, לאחר שבית משפט בדלאוור פסל מוקדם יותר השנה את תוכנית השכר הקודמת מ-2018, בטענה לחוסר עצמאות הדירקטוריון ולשקיפות חלקית. ההחלטה נמצאת כעת בערעור, אך מומחי ממשל מזהירים כי אישור חבילת שכר נוספת בהיקף עצום עשוי להחריף את הבעיות.

“מבנה השכר החדש של מאסק דוחף את גבולות הסבירות,” אמר בריאן דאן, מנהל המכון ללימודי תגמול באוניברסיטת קורנל, שהעיד במשפט מ-2018. “אפילו המנכ״ל החזוני ביותר אינו מעל לאחריות נאמנותית.”

בחירות דירקטוריון וגל התנגדות ממשקיעים

במהלך האסיפה ייערכו גם בחירות לדירקטוריון, לרבות חברים המעורבים בהחלטות התגמול — בהם אירה אהרנפרייז, קתלין וילסון-תומפסון וג׳ו גביה (ממייסדי Airbnb). אף שצפוי כי כולם ייבחרו מחדש, חברת הייעוץ Glass Lewis המליצה להצביע נגד אהרנפרייז ווילסון-תומפסון, בשל חששות מפיצוי מופרז וניגודי עניינים אפשריים.

דירקטורים בטסלה ספגו ביקורת בעבר. מוקדם יותר השנה, כמה מהם — בהם רובין דנהולם וג׳יימס מורדוק — החזירו יחד 919 מיליון דולר כחלק מהסדר משפטי על שכר שנקבע כגבוה מדי בין השנים 2017–2020.

דנהולם, המשמשת כיום כיו״רית הדירקטוריון, הגנה על החבילה במכתב לבעלי המניות, וטענה כי “אם לא נתגמל את אילון כראוי, אנו עלולים לאבד אותו.” לדבריה, “כישרונו וחזונו הם קריטיים להמשך הצלחת טסלה.”

עם זאת, מבקרים טוענים כי טיעון זה ממחיש את “סיכון התלות באדם יחיד” — תמרור אזהרה קלאסי עבור משקיעים מוסדיים הרגישים לריכוז כוח.

שאלת xAI: חזון או ניגוד עניינים?

מלבד שאלת השכר, בעלי המניות יצביעו גם על הצעה שתאפשר לטסלה להשקיע בxAI, חברת הבינה המלאכותית של מאסק, שפיתחה את הצ׳אטבוט Grok המשולב כעת במכוניות טסלה. מאסק עצמו רמז כי הוא תומך במהלך, וכתב ב-X.com: “אם זה היה תלוי בי, טסלה כבר הייתה משקיעה ב-xAI מזמן.”

למרות שמאסק שלל מיזוג רשמי בין החברות, הוא דיבר בגלוי על אפשרות לשיתוף פעולה הדוק יותר ביניהן. מבקרים מזהירים כי מהלך כזה עלול לטשטש את הגבולות בין עסקיו הפרטיים של מאסק — בהם SpaceX, The Boring Company, Neuralink ו-xAI — לבין האינטרסים של טסלה.

חברת הייעוץ Glass Lewis המליצה להצביע נגד ההשקעה — לאו דווקא מסיבות אסטרטגיות, אלא משום שלדעתה ההחלטה צריכה להתקבל על ידי הדירקטוריון ולא על ידי בעלי המניות. אחרים חוששים כי מדובר במהלך של “עסקה עצמית”, שבו מאסק למעשה מבקש ממשקיעי טסלה לממן את הסטארט-אפ הפרטי שלו.

מבט קדימה: מבחן מכריע לעתיד טסלה

אסיפת בעלי המניות ביום חמישי תהיה רגע מכונן לעתידה של טסלה — לממשל התאגידי שלה, לשוויה ולרמת אמון המשקיעים. אישור חבילת הטריליון דולר יחזק עוד יותר את אחיזתו של מאסק ויעניק לו בעלות של כ-25% בחברה — נתח שהוא טוען כי נדרש כדי לשמור על שליטתו בכיוונה האסטרטגי.

עם זאת, דחיית ההצעה עלולה לעורר אי ודאות לגבי יציבות ההנהגה ומעורבותו העתידית של מאסק, במיוחד כשהוא מפזר את זמנו בין כמה חברות בתחומי ה-AI, הרכב והחלל. עבור המשקיעים, תוצאת ההצבעה תשמש מדד האם טסלה תישאר סיפור צמיחה מונע-חזון — או תעבור למבנה ניהולי ממוסד ומפוקח יותר.

כך או כך, ההכרעה תעצב לא רק את עתידה של טסלה, אלא גם את היחסים בין כוחו של מייסד לבין פיקוח בעלי המניות — סוגיה מרכזית בממשל התאגידי של אמריקה המודרנית.