הכלכלה היפנית נכנסת לשנת 2026 בצומת דרכים רגיש, כאשר המעבר המבני לריביות חיוביות מתנגש עם המציאות התפעולית של עמוד השדרה העסקי של המדינה — העסקים הקטנים. בעוד יצואנים גדולים נהנו מהיחלשות היסטורית של הין, לשכת המסחר והתעשייה של יפן (JCCI) החריפה את קריאתה להתערבות ממשלתית, תוך אזהרה כי אינפלציית עלויות מתמשכת שוחקת את יכולת הקיום של העסקים הקטנים והבינוניים.

הלחץ על רווחיות ה־SMEs

המנוע המרכזי לחוסר שביעות הרצון הנוכחי הוא הלחץ הבלתי פוסק על שיעורי הרווח של חברות התלויות במידה רבה בחומרי גלם מיובאים. קן קובאיאשי, יו”ר ה־JCCI, הדגיש לאחרונה כי היחלשות הין — שנסחר סביב 157 ין לדולר בתחילת השנה — עברה מלהיות יתרון תחרותי לכלכלה הלאומית לנטל מערכתי עבור יצרנים וקמעונאים מקומיים. בניגוד לחברות הגדולות, ל־SMEs ביפן לרוב אין כוח תמחור מספק כדי להעביר את העלויות המזנקות לצרכנים. מצב זה יוצר “מעגל קסמים שלילי”, שבו החברות נאלצות לספוג עליות מחירים, במקביל להתמודדות עם שוק עבודה הדוק המחייב תשלום שכר גבוה יותר כדי למנוע זליגת עובדים.

צמיחת שכר מול יכולת פיננסית

נקודת חיכוך מרכזית בשיח הנוכחי היא הפער בין צמיחת השכר המוכתבת על ידי הממשלה לבין תזרים המזומנים בפועל של עסקים קטנים. ממשלת טאקאיצ’י ואיגודי עובדים כמו רנגו דוחפים להעלאות שכר העולות על 5% בשנת 2026, במטרה להבטיח גידול ריאלי בהכנסות. עם זאת, בעלי עסקים רבים מדווחים כי הם מעלים שכר “מעבר ליכולתם”, פשוט כדי לשרוד את מחסור העובדים החריף. קבוצת הלובי מזהירה כי ללא תמיכה פיסקלית ממוקדת או תיקון בערך המטבע, העלאות השכר הכפויות עלולות להצית גל פשיטות רגל או לדחוף עסקים רבים לצאת מענפים בעלי רווחיות נמוכה — מהלך שעלול לערער את הכלכלות האזוריות ברחבי יפן.

מדיניות מוניטרית והדרך לנרמול

החלטתו האחרונה של בנק יפן להעלות את הריבית ל־0.75% בדצמבר 2025 מסמנת סיום ברור לעידן המדיניות המוניטרית האולטרה־מרחיבה, אך השפעתה על ה־SMEs היא דו־כיוונית. מצד אחד, ריביות גבוהות יותר נועדו לתמוך ביין ולהפחית את עלויות היבוא; מצד שני, הן מגדילות את נטל שירות החוב עבור חברות שהסתמכו במשך עשורים על אשראי זול. אנליסטים בשוק מעריכים כי הבנק המרכזי עשוי להמתין עד למחצית השנייה של 2026 לפני העלאות ריבית נוספות, במטרה לבחון האם “המעגל החיובי” של מחירים ושכר אכן יכול להתבסס מבלי למחוץ את מגזר העסקים הקטנים. עבור משקיעים, המדד המרכזי למעקב יהיה “תנאי הסחר” של יצרנים קטנים, שנותרו מדוכאים למרות העליות הרחבות במדד הניקיי.

במבט קדימה, הצלחתה של “סאנאאומיקס” בשנת 2026 תלויה ביכולתה של הממשלה לעבור מסובסידיות אנרגיה רחבות להשקעות ממוקדות לשיפור פריון בעסקים קטנים. בעוד חולשת הין נותרת “גורם מרכזי” מאחורי המגמה האינפלציונית הנוכחית, התחזקות חדה מדי של המטבע עלולה להציב מערכת סיכונים חדשה להתאוששות המונעת מיצוא. משקיעים נדרשים לעקוב מקרוב אחר תוצאות סבב משא ומתן השכר האביבי (“שונטו”) ודוחות התחזית הרבעוניים של בנק יפן בסוף ינואר, שכן אלו יספקו אינדיקציה לשאלה האם הממשלה ערוכה לשנות כיוון במדיניות הפיסקלית ולהגן על מגזר ה־SMEs מפני הלחצים הגוברים של סביבת עלויות גבוהה.