במהלך מדיניות בולט המשלב רפורמה בריאותית עם אסטרטגיית סחר, Eli Lilly & Co. ו־Novo Nordisk A/S הגיעו להסכמות היסטוריות עם ממשל טראמפ להפחתת מחירים דרמטית של תרופות ההרזיה הפופולריות שלהן — בתמורה להקלות במכסים והרחבת כיסוי הביטוח הרפואי הממשלתי (Medicare). העסקה, שהוכרזה ביום חמישי בבית הלבן, מסמנת שינוי משמעותי במדיניות התרופות של ארצות הברית וביחסי הסחר הגלובליים בענף הפרמצבטיקה.

העסקה בבית הלבן: מחירים נמוכים יותר וגישה רחבה יותר

על פי ההסדר החדש, התרופות Zepbound של לילי ו־Wegovy של נובו נורדיסק — שתיים מהתרופות המבוקשות ביותר בעולם לטיפול בהשמנת יתר — יורידו את מחירן בארה”ב ביותר מ־50%. החל מהשנה הבאה, מבוטחי Medicare ו־Medicaid הסובלים מהשמנת יתר או ממצבים נלווים כמו טרום־סוכרת ואי ספיקת לב יוכלו לרכוש את התרופות בעלות של 245 דולר לחודש, עם השתתפות עצמית מרבית של 50 דולר.

מדובר בפריצת דרך משמעותית במדיניות הבריאות האמריקאית, שכן עד כה נאסר על Medicare לכסות תרופות לירידה במשקל. המהלך צפוי להרחיב את הנגישות לטיפול עבור מיליוני אמריקאים, במיוחד קשישים המתמודדים עם מחלות כרוניות הקשורות להשמנת יתר — מגמה שמכבידה על מערכת הבריאות של ארה”ב.

“זהו ניצחון עבור המטופלים האמריקאים — מהלך שיציל חיים וישפר את בריאותם של מיליונים,” אמר נשיא ארה”ב דונלד טראמפ במהלך ההכרזה באובל אוףיס. המהלך מגיע על רקע לחצים פוליטיים גוברים על הממשל לטפל ביוקר המחיה — סוגיה מרכזית בבחירות האחרונות, שבהן המפלגה הרפובליקנית רשמה ביצועים חלשים.

בתמורה, לילי ונובו יקבלו שלוש שנות פטור ממכסים על יבוא תרופות ומסלול אישור מואץ ל־FDA עבור הגרסאות הפומיות (בכדורים) של תרופות ההרזיה שלהן, הצפויות לצאת לשוק ב־2026. לפי הודעת החברות, התרופות בגרסה זו יימכרו במחיר של 149 דולר לחודש.

ניצחון לחברות התרופות — ולפוליטיקה

העסקה בבית הלבן נראית כתוצאה של פשרה מתואמת היטב. עבור טראמפ, זהו צעד שמדגים מנהיגות ממוקדת־צרכן, בתקופה שבה סוגיות של אינפלציה ועלויות בריאות עומדות בראש סדר היום הציבורי. עבור לילי ונובו, מדובר בביטחון רגולטורי והגנה מפני מכסים שעלולים לפגוע ברווחיותן.

“זהו רגע מכונן במדיניות הבריאות האמריקאית,” אמר מנכ”ל לילי, דייב ריקס, בהצהרה רשמית. מנכ”ל נובו נורדיסק, מייק דוסטדאר, הוסיף כי ההסכם “מבטיח נגישות במחיר סביר לחולים האמריקאים” ומחזק את התחייבות החברה לייצור מקומי. נובו הודיעה לאחרונה על השקעה של 4.1 מיליארד דולר בהרחבת מפעל בצפון קרוליינה — חלק ממגמת השקעות רחבה בארה”ב המתיישבת עם מדיניות השבת הייצור המקומי של טראמפ.

ההסכם מגיע לאחר חודשים של מו”מ מתוח בין הממשל לחברות התרופות הגדולות. בקיץ, טראמפ שלח מכתבים ל־17 חברות פרמצבטיות בינלאומיות, בדרישה להוריד מחירים לתרופות במדיקר, להעניק הנחות ישירות לצרכנים ולהשוות מחירים בין ארה”ב לשווקים אחרים. מאז, חברות נוספות — בהן Pfizer, AstraZeneca ו־Merck KGaA — חתמו על הסכמים דומים כדי להימנע מצעדים רגולטוריים חמורים יותר.

השפעה כלכלית ושוקית

התגובה בשוק הייתה מיידית. מניותיהן של Eli Lilly (LLY) ו־Novo Nordisk (NVO) זינקו במסחר המוקדם, כשהמשקיעים העריכו כי חדירה רחבה יותר לשוק האמריקאי תפצה על השחיקה ברווחיות ליחידה. אנליסטים ב־Morgan Stanley ציינו כי אסטרטגיית “תמחור בתמורה לגישה” עשויה להרחיב את סך הביקוש לתרופות, במיוחד ככל שטיפולי ההשמנת יתר עוברים ממוצר יוקרה לטיפול רפואי שגרתי.

מעבר להיבט הבריאותי, העסקה מדגישה את השימוש האסטרטגי של הממשל במכסים ככלי דיפלומטי. באמצעות קישור בין הקלות סחר להורדות מחירים לצרכן, ממשל טראמפ יוצר מודל היברידי חדש — משולב של מדיניות תעשייתית ובריאותית — המטשטש את הגבולות בין מסחר לטיפול.

מה הלאה?

להסכם עשויות להיות השלכות רחבות על תעשיית התרופות כולה. אם ההפחתה במחירים והרחבת הנגישות יובילו לירידה משמעותית בשיעורי ההשמנה, הדבר עשוי לחזק את הטיעון למימון ציבורי רחב יותר לתרופות מסוג זה גם מחוץ לארה”ב. עם זאת, נותרו אתגרים משמעותיים — כולל מגבלות ייצור, עלויות ייצור גבוהות ותחרות גוברת.

שתי החברות מתכוננות להשקת תרופות GLP-1 בגרסה פומית, מהלך שצפוי לשנות את פני השוק כולו. ההסכמים מבטיחים להן לא רק יתרון רגולטורי אלא גם עמדה מרכזית בזירה שבה פוליטיקה, תמחור וחדשנות משתלבים יחד.

כפי שניסח זאת טראמפ בהכרזה בבית הלבן: “כך הופכים את אמריקה לבריאה שוב.” אך השאלה שנותרה פתוחה היא — האם ההבטחה הזו תחזיק מעמד גם מעבר למחזור הפוליטי?