בעוד הבינה המלאכותית ממשיכה להציף מקומות עבודה, שווקים וחיי יום־יום, מתגברת תגובת נגד המציגה חלק ניכר מתוצריה כ“זבל” חד־פעמי ובאיכות נמוכה. מנכ״ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, מבקש לשנות את הנרטיב הזה. טענתו אינה סמנטית בלבד. היא נוגעת בליבת האופן שבו חברות, משקיעים ועובדים תופסים את תפקידה של הבינה המלאכותית בכלכלה: לא כתחליף לאינטליגנציה אנושית, אלא כפיגום שמרחיב אותה.

המסגור של נאדלה נשען על מטפורה ותיקה מעמק הסיליקון — “אופניים למוח” — המרמזת כי בינה מלאכותית צריכה לפעול כמגבר קוגניטיבי ולא כהחלפה. במונחים מעשיים, משמעות הדבר היא העברת הדיון מהשאלה האם תוצרי AI הם גסים או מלוטשים, אל האופן שבו בני אדם המצוידים בכלי AI פועלים, יוצרים ומייצרים ערך. זהו מהלך מכוון נגד הנרטיב הדומיננטי של החלפת משרות באמצעות אוטומציה, שליווה את פריחת ה־AI.

המתח בין חזון למציאות

האתגר לחזונו של נאדלה הוא שחלק ניכר מהשיווק של תעשיית ה־AI עצמה נשען במידה רבה על החלפת עבודה אנושית. סוכני AI מתומחרים ונמכרים לעיתים קרובות על בסיס ההבטחה שיוכלו לצמצם מצבת כוח אדם, לאוטומט תהליכי עבודה ולחסל קטגוריות שלמות של עבודה אנושית. מסגור זה הוכיח עצמו כמשכנע עבור מנהלים הנתונים ללחץ לקצץ בעלויות ולהגדיל רווחיות, אך הוא גם מזין חששות מאבטלה המונית.

חששות אלו הועצמו על ידי קולות בולטים מתוך אקוסיסטם ה־AI עצמו. מנהלים כמו דאריו אמודיי הזהירו כי AI עלולה להדיח חלק ניכר ממשרות צווארון לבן ברמת הכניסה בתוך שנים ספורות. אף שתחזיות כאלה שולטות בכותרות, הראיות האמפיריות נותרות מעורבות בהרבה. רבות ממערכות ה־AI של היום עדיין דורשות פיקוח אנושי, אימות ושיפוט הקשרי כדי להיות שימושיות.

מה הנתונים באמת מראים

מחקר עדכני מסבך את נרטיב האימים הפופולרי. מחקרים כמו Project Iceberg של MIT מצביעים על כך ש־AI מסוגלת כיום לבצע כ־11.7% מעבודת השכר האנושית — לא משרות שלמות, אלא משימות ספציפיות בתוכן. חלק גדול מההעברה הזו כולל עבודה שגרתית או אדמיניסטרטיבית, כגון ניירת, סיוע בקידוד או ניסוח תוכן, ולא החלפה מלאה של עיסוקים.

מעניין אף יותר, נתונים מתחזית הכלכלה של Vanguard לשנת 2026 מצביעים על כך שמקצועות החשופים ביותר ל־AI אינם מצטמצמים. להפך, הם מציגים ביצועים עודפים ביחס לשוק העבודה הרחב הן בצמיחת משרות והן בעליות שכר ריאליות. המשמעות היא שעובדים הלומדים לשלב AI בתהליכי העבודה שלהם הופכים לפרודוקטיביים יותר — ובעלי ערך רב יותר — ולא למיותרים.

הסתירה הפנימית של מיקרוסופט

הניואנס הזה הועם, עם זאת, בשל פעולותיהם של תומכי ה־AI הבולטים ביותר. מיקרוסופט פיטרה יותר מ־15 אלף עובדים בשנת 2025 תוך דיווח על הכנסות ורווחים שוברי שיאים, תוך ציון “טרנספורמציית AI” מתמשכת. אף שהחברה לא ייחסה במפורש את הקיצוצים ליעילות פנימית שמקורה ב־AI, העיתוי חיזק את התפיסה שהישגי AI באים על חשבון עובדים אנושיים.

ואולם גם כאן, המציאות נראית פחות דרמטית. חלק גדול מהארגון מחדש בענקיות הטכנולוגיה משקף הקצאה מחדש של הון — נסיגה מאזורים בעלי צמיחה איטית לטובת מימון תשתיות AI — ולא החלפה גורפת של עבודה אנושית במכונות.

במבט קדימה, הדיון שנאדלה מנסה לעצב מחדש יהיה בעל חשיבות עמוקה לשווקים ולמדיניות. אם AI תיתפס בעיקר כתחליף עבודה, פחד והתנגדות ישלטו באימוץ. אם היא תובן כמכפיל פרודוקטיביות, הנרטיב הכלכלי יוסט לעבר הכשרה מחדש, השלמה ושגשוג ארוך טווח. השלב הבא במחזור ה־AI עשוי להיות תלוי פחות בפריצות דרך טכנולוגיות ויותר ביכולתה של התעשייה להגדיר מחדש, באופן משכנע, מהי באמת העצמת אינטליגנציה.