בית המשפט העליון עומד במרכזו של דיון מכריע שיקבע האם קמפיין המכסים הגלובלי של הנשיא טראמפ עומד במסגרת החוקתית – ואם לא, עד כמה הנזק הפוטנציאלי עשוי להשפיע על השווקים, על העסקים ועל זרימות הסחר הבינלאומיות. בהקשר רחב יותר, המקרה בוחן לא רק את מדיניות הסחר אלא גם את גבולות הכוח הנשיאותי של ארצות הברית בתקופה של חוסר ודאות כלכלית גוברת.

המסגרת המשפטית והשלכות השווקיות

המקרה מתמקד בחוק ה-IEEPA משנת 1977, שנועד להעניק לנשיא סמכות לפעול במצב של “איום יוצא דופן וחריג”, אשר שימש היסטורית בעיקר לסנקציות ולפיקוח על יצוא. במהלך הדיונים שאלו השופטים האם החוק אכן מתיר להטיל מכסים – כלומר, מסים על יבוא – והאם השימוש בו בדרך זו מעביר לרשות המבצעת את סמכות המיסוי המרכזית של הקונגרס. מנקודת מבט שווקית, למכסים יש השלכות כלכליות ישירות: בין פברואר לספטמבר 2025 העריכה רשות המכס של ארצות הברית כי הגבייה הקשורה למכסים שהוטלו מכוח החוק הסתכמה בכ-89 מיליארד דולר. אם בית המשפט יפסול את השימוש של הרשות המבצעת בחוק לצורך הטלת מכסים, ייתכן שהשווקים יעמדו בפני חוסר ודאות במאזן התשלומים של ארצות הברית ובהשפעות על מגזרים החשופים לסחר – מהתעשייה האמריקאית ועד שרשראות האספקה העולמיות ולקשרים המסחריים בין ישראל לארצות הברית.

הסחר הגלובלי והיבט המשקיע הישראלי

עבור משקיעים בישראל וברמה הבינלאומית, המשמעויות חורגות בהרבה מהכלכלה האמריקאית בלבד. המכסים האמריקאיים מהדהדים לאורך ערוצי הסחר הגלובליים: העלאת המסים מגדילה את עלויות היבוא בשרשראות האספקה הרב-לאומיות, משנה אסטרטגיות רכש (כולל בקרב חברות חומרה ישראליות) ועלולה לעורר תגובות תגמול. אם בית המשפט יגביל את סמכות הנשיא להטיל מכסים, הדבר עשוי להקל על עלויות היבוא בעולם ולמתן את פרמיות הסיכון הגלומות במניות הייצור הגלובלי. מנגד, פסק דין לטובת הרשות המבצעת עשוי לעודד צעדי מכס חד-צדדיים נוספים – להגביר סיכון גיאו-פוליטי, להעמיק שיבושים בשרשראות האספקה ולהגדיל חשיפה לאינפלציה. השווקים כבר מאותתים זהירות: מדדי סחר רגישים נחלשו בחודשים האחרונים על רקע אי-הוודאות סביב המכסים וחששות מפני פערים במבנה הסחר הרב-צדדי.

השלכות אסטרטגיות על סמכות הנשיא ומדיניות פיסקלית

מעבר להיבט הסחר, למקרה יש גם השלכות אסטרטגיות ופיסקליות. פסק דין לטובת הרשות המבצעת עשוי לקבוע תקדים למדיניות כלכלית חד-צדדית רחבה יותר: סמכויות מיסוי מרומזות, רגולציית סחר ושליטה נרחבת של הרשות המבצעת בזרימות מסחריות. לעומת זאת, פסק דין נגדה עשוי לחזק את תפקיד הפיקוח של הקונגרס ולהרתיע נשיאים עתידיים משימוש בחוקי חירום להטלת נטל כלכלי נרחב. מהזווית הפיסקלית, המכסים שימשו מקור הכנסה למדינה; לכן ביטולם עשוי להשפיע על תחזיות התקציב האמריקאי ועל חישובי משרד האוצר בהתמודדות עם גירעון הסחר. במהלך הדיונים בחנו השופטים האם היקף המהלך הכלכלי מצדיק הפעלת “דוקטרינת השאלות הגדולות” – עיקרון משפטי המחייב הרשאה קונגרסיאלית ברורה לפעולות נרחבות של הרשות המבצעת.

לקראת ההכרעה, המשקיעים יעקבו לא רק אחרי התוצאה אלא גם אחרי העיתוי, היקף הפסיקה (בין אם חלקית ובין אם מלאה), וההשפעות הנלוות לה: סחורות הרגישות לסחר, רווחי תאגידים רב-לאומיים וזרימות מטבע עשויים כולם להגיב.

בשבועות הקרובים, משתתפי השוק יעקבו אחר: הודעות בית המשפט בנוגע ללוחות הזמנים; האם התקנות או המכסים לפי חוק IEEPA יוקפאו; וכיצד שרשראות האספקה הגלובליות יתאימו עצמן לחוסר הוודאות החדשה במדיניות הסחר האמריקאית. עבור משקיעים ישראלים ובינלאומיים, הפוטנציאל החיובי טמון ביציבות ובחוקים ברורים יותר, ואילו הסיכון נובע מהפתעות מדיניות נוספות ומהאצה אפשרית באינפלציה או בזעזועים בעלויות כתוצאה ממבנה סחר מורכב.