הקרע הטרנס-אטלנטי סביב רגולציית הטכנולוגיה העמיק השבוע לאחר שארצות הברית הטילה איסור ויזה על ראש הדיגיטל לשעבר של האיחוד האירופי, תיירי ברטון, מהלך שעורר מחדש דיון בשאלת הריבונות הרגולטורית של אירופה וביכולתה לעמוד בלחצים חיצוניים מצד וושינגטון וחברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות. הצעד הפך מחלוקת מדיניות ארוכת שנים לעימות פוליטי גלוי יותר, והעלה שאלות עד כמה האיחוד האירופי מוכן ללכת כדי להגן על חוקים שלטענתו התקבלו באופן דמוקרטי.

בראיון הטלוויזיוני הראשון שלו מאז הוכרז האיסור, מתח ברטון ביקורת על מה שתיאר כתגובה מהוססת מצד בריסל, והזהיר כי הגוש מסתכן בהצטיירות כפגיע בתקופה של תחרות גלובלית מתעצמת. הוא הציג את הסוגיה לא כמחלוקת אישית, אלא כמבחן ליכולתה של אירופה להגן על המסגרת הרגולטורית שלה מפני השפעה זרה.

הרגולציה הדיגיטלית במוקד הסכסוך

כראש הדיגיטל לשעבר של הנציבות האירופית, תיירי ברטון מילא תפקיד מרכזי באכיפת חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act) — חקיקת הדגל של האיחוד האירופי המסדירה פיקוח על תוכן מקוון, אחריות פלטפורמות והגנת משתמשים. החוק היה מקור מתמיד לחיכוך עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות, שרבות מהן טוענות כי הכללים מהווים צנזורה ומטילים נטל לא מידתי על חברות אמריקאיות.

במהלך כהונתו התעמת ברטון שוב ושוב עם חברות כמו Meta Platforms ו-X, בדרישה שיצייתו לסטנדרטים האירופיים בנוגע לתוכן מזיק, דיסאינפורמציה והגנת ילדים. עימותים אלו נראים כעת כמי שזלגו לזירה הדיפלומטית, כאשר ממשל טראמפ מציג את החקיקה כמתקפה על חופש הביטוי ועל האינטרסים המסחריים של ארצות הברית.

איסור הוויזה מעלה את רף העימות הפוליטי

ההחלטה האמריקאית לאסור על כניסתו של ברטון למדינה הוכרזה לצד מגבלות דומות על פעילים המעורבים ברגולציה של ביטוי מקוון. גורמים בוושינגטון טענו כי מאמצים להיאבק בדברי שנאה ובדיסאינפורמציה עלולים לפגוע בעקרונות חופש הביטוי — טענה שמחוקקים אירופיים דוחים.

ברטון אמר כי האיסור הוטל משום שסייע לקדם חקיקה שזכתה לתמיכתם של כמעט 90% מחברי הפרלמנט האירופי ושל כל המדינות החברות, מה שמדגיש את הלגיטימציה הדמוקרטית של הכללים. מנקודת מבטו, מדובר בניסיון להפעיל לחץ על אירופה לרכך את חוקיה — מהלך שלדבריו עלול ליצור תקדים מסוכן.

האירוע מדגיש גם את הפוליטיזציה ההולכת וגוברת של רגולציית הטכנולוגיה. מה שהחל כוויכוח על ממשל פלטפורמות הפך למאבק סמלי על ערכים, ריבונות ומאזן הכוחות בין ממשלות לתאגידי טכנולוגיה רב-לאומיים.

הדילמה האסטרטגית של אירופה

עבור האיחוד האירופי, האתגר כעת הוא להחליט עד כמה להגיב בנחישות. בעוד שמוסדות אירופיים הגנו עקרונית על חוק השירותים הדיגיטליים, מבקרים טוענים כי היעדר תגובה מתואמת לאיסור הוויזה עלול לעודד לחצים חיצוניים נוספים. דבריו של ברטון משקפים חשש כי הסמכות הרגולטורית של אירופה עלולה להישחק אם תצטייר כמי שאינה מוכנה להתעמת ישירות עם צעדים מסוג זה.

העימות מתרחש ברגע רגיש, כאשר האיחוד האירופי שואף לבסס את עצמו כקובע כללים עולמי בתחום הטכנולוגיה, תוך ניהול יחסי סחר עם ארצות הברית והתמודדות עם פיצול פוליטי פנימי. האופן שבו בריסל תנהל את העימות עשוי להשפיע על מו״מ עתידי בנושאי מדיניות דיגיטלית, תחרות וממשל נתונים.

בהמשך הדרך, האירוע עשוי להקשיח עמדות משני עברי האוקיינוס האטלנטי. אם אירופה תבחר להגן על המסגרת הרגולטורית שלה בצורה אגרסיבית יותר, המתיחות עם וושינגטון ועמק הסיליקון עלולה להחריף. מנגד, תגובה רפה עלולה לעורר ספקות באשר ליכולתו של האיחוד האירופי לאכוף את חוקיו שלו לנוכח לחץ גיאופוליטי — ולהפוך את העימות הזה למבחן מכריע לאסטרטגיה הדיגיטלית של אירופה.