ה-Fed נכנס להחלטת המדיניות ביום רביעי כשהוא ניצב בפני איזון מורכב יותר ויותר בין לחצים אינפלציוניים מתמשכים לבין הצורך לשמור על יציבות כלכלית. השווקים רגישים במיוחד לאופן שבו קובעי המדיניות יציגו את מסלול הריבית העתידי, כאשר להחלטה עצמה עשויה להיות השפעה פחותה על המניות בהשוואה להכוונה שתלווה אותה בנוגע לאינפלציה, לצמיחה ולמדיניות המוניטרית.

מדיניות ה-Fed יוצרת מסלול צר עבור השווקים

התפתחויות האינפלציה האחרונות ומחירי האנרגיה הגבוהים סיבכו את הנרטיב של המשך ההתמתנות באינפלציה, בעוד שתשואות האוצר הגבוהות כבר הגדילו את עלות ההון בשווקים הפיננסיים. בנקים גדולים, ובהם JPMorgan, עברו לציפייה להידוק מוניטרי נוסף לאחר שנתוני אינפלציה חזקים מהצפוי ערערו את ההנחה שלחצי המחירים ימשיכו להתמתן ללא פעולה נוספת מצד הבנק המרכזי. JPMorgan צופה כיום העלאות ריבית של 25 נקודות בסיס בספטמבר ובדצמבר, המשקפות את הערכתו כי סיכוני האינפלציה עדיין משמעותיים.

עבור משקיעי המניות, האתגר הוא ש-Fed ניצי יותר עלול לחזק את הלחץ כלפי מעלה על תשואות האג״ח ולהכביד על מכפילי התמחור, במיוחד במניות Growth הרגישות לריבית. מנגד, גישה מוניטרית שתיתפס כמספקת כדי לרסן את האינפלציה מבלי לפגוע בפעילות הכלכלית עשויה להפחית את אי-הוודאות ולאפשר לשווקים לספוג עלויות מימון גבוהות יותר.

רווחי החברות עשויים לקזז את לחץ הריבית

אסטרטגי השוק של JPMorgan טענו כי המניות עשויות להישאר עמידות יחסית גם אם הריבית תעלה, בתנאי שצמיחת רווחי החברות תישאר יציבה וציפיות האינפלציה יישארו בשליטה. תפיסה זו משקפת את חשיבות הרווחים כגורם מקזז לעלייה בשיעורי ההיוון, במיוחד עבור חברות בעלות יכולת גבוהה לייצר תזרים מזומנים וכוח תמחור.

עם זאת, יכולת השוק לספוג תשואות גבוהות יותר אינה בלתי מוגבלת. תשואת אג״ח האוצר האמריקאי ל-10 שנים התקרבה לאחרונה לרמות גבוהות היסטורית, בעוד שנפט גולמי מעל 100 דולר לחבית הוסיף מקור פוטנציאלי נוסף ללחצים אינפלציוניים. התפתחויות אלה עלולות להקשות על התרחבות תמחורי המניות גם אם הנתונים הפונדמנטליים של החברות יישארו חזקים יחסית. נכון ל-14 בספטמבר, תשואת האג״ח ל-10 שנים עמדה על 4.96%, לאחר שעלתה ל-5% במהלך יום המסחר.

השלכות למשקיעים בישראל ובעולם

עבור משקיעים ישראלים, כיוון המדיניות של ה-Fed חורג מעבר למניות האמריקאיות. שינויים בתשואות האוצר ובדולר האמריקאי עשויים להשפיע על תנועות הון גלובליות, מטבעות של שווקים מתעוררים, תמחור אג״ח בינלאומיות והאטרקטיביות היחסית של מניות באזורים שונים.

גם התיקים הישראליים עשויים להישאר רגישים לתנועות במחירי האנרגיה הגלובליים ולפרמיות הסיכון הגיאופוליטיות. מחירי נפט גבוהים יותר עלולים לשמר לחצים אינפלציוניים בזירה הבינלאומית, בעוד שדולר חזק יותר עשוי ליצור השפעות מטבע נוספות עבור משקיעים שהתשואה על תיקיהם נמדדת בסופו של דבר בשקלים. השילוב הזה הופך את התקשורת של ה-Fed לחשובה במיוחד עבור מקצי נכסים המעריכים חשיפה בינלאומית.

מבט קדימה: המיקוד המיידי של השוק צפוי לעבור מהחלטת הריבית עצמה אל הכוונת ה-Fed קדימה, הערכת האינפלציה והאיתותים בנוגע להידוק נוסף. גישה מדודה לצד רווחי חברות עמידים עשויה לאפשר למניות לספוג ריבית גבוהה יחסית, בעוד שמסר ניצי יותר עלול להגביר את הלחץ על תמחורים ועל סקטורים הרגישים לאג״ח. מחירי הנפט העולים, אי-ודאות פיסקלית, תשואות האוצר הגבוהות והתפתחויות גיאופוליטיות נותרו סיכוני ירידה מרכזיים. עבור משקיעים מקצועיים, הימים הקרובים עשויים לספק אינדיקציה ברורה יותר לשאלה האם השווקים יוכלו להמשיך לספוג תנאים פיננסיים הדוקים יותר מבלי לבצע הערכה מחודשת רחבה יותר של תמחורי המניות.