יצרניות הביטחון האירופיות נסוגו בחדות ביום שישי, לרמות הנמוכות ביותר מאז תחילת ספטמבר, כאשר השווקים הגיבו להצהרותיו של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שהביע נכונות להתחיל “עבודה כנה” על תוכנית שלום הנתמכת על ידי ארצות הברית. תגובת השוק מדגישה עד כמה מגזר הביטחון באירופה רגיש גם לרמזים קלים של דה־אסקלציה גיאופוליטית, לאחר כמעט שלוש שנות ביקוש מתמשך שהונע על ידי המלחמה באוקראינה ומסגרת מחודשת של תקציבי הביטחון באירופה.

תמחור מחדש בשוק לאחר חודשים של תנופה בלתי פוסקת

מדד התעופה והביטחון האירופי המוביל ירד ב־2.6%, כשהוא מוחק חלק מהראלי החריג שהקפיץ את המגזר ביותר מ־200% מאז הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה בפברואר 2022. במשך חודשים, מניות הביטחון באירופה נהנו מהאצה במחזורי רכש, התחייבויות ממשלתיות רב־שנתיות והרחבת תוכניות מודרניזציה. הירידה של יום שישי, עם זאת, רומזת שהמשקיעים מכוונים מחדש את ציפיותיהם לנוכח השיחה הראשונה בעלת מסגרת דיפלומטית אמינה זה חודשים רבים.

הירידה גם מסמנת את השבוע הגרוע ביותר למגזר מאז אמצע אוקטובר — תקופה שהתאפיינה בעבר בחששות לגבי קיפאון פוליטי בוושינגטון ובהאטה זמנית באישורי המימון האמריקאי לקייב. לאור הצהרותיו האחרונות של זלנסקי, המעלות את האפשרות לשינוי בדינמיקה של המלחמה, השווקים תימחרו לזמן קצר פוטנציאל להאטת קצב ההזמנות.

מניות בודדות משקפות זהירות גוברת בקרב משקיעים

ספקיות הביטחון הגרמניות היו בין הנפגעות העיקריות. מניית Renk נפלה כמעט 6%, מסמנת את היום השישי ברציפות של ירידות, בעוד Hensoldt ו־Rheinmetall ירדו כל אחת בכ־4%. באיטליה ובשוודיה, Leonardo ו־Saab נסוגו בין 2% ל־3%, מה שמשקף לחץ אזורי רחב ולא התפתחויות נקודתיות.

הירידה הסינכרונית מדגישה עד כמה יצרניות הביטחון קשורות לנרטיבים גיאופוליטיים. אף על פי שרוב הממשלות האירופיות כבר עיגנו התחייבויות רכש רב־שנתיות — רבות מהן מעל יעד ה־2% מהתמ”ג של נאט״ו — השווקים נותרו רגישים מאוד לכל סימן אפשרי לירידה בדחיפות או בקונצנזוס הפוליטי.

אנליסטים מתריעים מפני תגובת יתר

למרות המכירה, כמה אנליסטים טוענים שהשוק מפרש יתר על המידה את דברי זלנסקי. בנק JPMorgan, במסמך שפורסם מוקדם יותר השבוע, העריך שתוכנית השלום הנתמכת בידי ארה״ב אינה צפויה להתקבל על ידי אוקראינה או בעלות בריתה האירופיות במתכונתה הנוכחית. הבנק תיאר את הירידה במניות הביטחון כ“נקודת כניסה אטרקטיבית”, והצביע על רוח גבית מבנית שנותרה יציבה.

ההיגיון פשוט: אפילו תוכנית שלום תיאורטית לא תפתור את חששות הביטחון ארוכי הטווח של אירופה. תקציבי הביטחון ברחבי נאט״ו הוגדלו לא רק כתגובה למלחמה באוקראינה, אלא גם בשל החרפה בעמדתה ארוכת הטווח של רוסיה, פיצול גיאופוליטי גובר ולחץ גובר על אירופה להגדיל את עצמאותה הצבאית. לפי JPMorgan, אם וושינגטון הייתה מצליחה לכפות הסכם שלום שנתפס כמועיל לרוסיה, הדבר עלול דווקא להביא לעלייה חדה בהוצאות הביטחון האירופיות — ולא לירידה.

מגזר שעדיין מונע על ידי ביקוש מבני

המכירה מדגישה את אופיו הרגשי והכותרתי של תחום ההשקעות בביטחון, שבו לעיתים קרובות ניואנסים גיאופוליטיים גוברים על יסודות כלכליים. נכון לעכשיו, מגמת העלייה הרחבה בהוצאות הצבאיות באירופה נמשכת, וחברות הביטחון ממשיכות לדווח על צבר הזמנות חזק, שיפור ביכולת הייצור ועלייה בביקוש הבינלאומי. השווקים אמנם הגיבו לשינוי הטון של זלנסקי, אך הבסיס המבני התומך במגזר הביטחון האירופי נותר כמעט ללא שינוי.