האסיפה השנתית של בעלי המניות של טסלה (TSLA) באוסטין, טקסס, הפכה לאחד האירועים התאגידיים הנצפים ביותר של השנה. על הפרק לא עומדת רק שאלת חבילת השכר השנויה במחלוקת של מנכ”ל החברה, אילון מאסק — הנאמדת בכטריליון דולר, אולי הגדולה בהיסטוריה — אלא גם עתידה הניהולי והאסטרטגי של יצרנית הרכב החשמלי הגדולה בעולם.

שאלת הטריליון דולר

חבילת התגמול המוצעת למאסק ניצבת במרכז תשומת הלב. על פי התוכנית, מאסק עשוי לקבל 12 מקבצים של אופציות למניות המבוססים על עמידה באבני דרך ביצועיות, מה שיגדיל את חלקו בטסלה מכ־13% ל־25%. תומכיו טוענים כי מבנה התגמול מתאם בין אינטרסי ההנהלה לאלו של בעלי המניות — והוא חיוני לשמירה על מחויבותו של מאסק לחזון החברה.

מאסק עצמו השמיע קריאה נדירה במהלך שיחת הרווחים האחרונה של טסלה, כשהזהיר כי ללא שליטה מספקת, הוא עלול לאבד את החופש לקדם את חזון החברה: “אם אני הולך לבנות את צבא הרובוטים הענק הזה, האם ייתכן שבעתיד פשוט יסלקו אותי? זו הדאגה הגדולה ביותר שלי,” אמר.

אך לא כל המשקיעים משוכנעים. קרן העושר הריבונית של נורווגיה, בשווי 1.9 טריליון דולר — ובעלת המניות השמינית בגודלה בטסלה — הודיעה כי תצביע נגד התוכנית, בשל חששות לגבי “היקף, דילול סחירות, וסיכון תלות באדם אחד.” חברות ייעוץ פרוקסי מובילות כמו Glass Lewis ו-ISS המליצו גם הן לדחות את ההצעה, תוך שהן מתארות אותה כ“מוגזמת” ו“חסרת עצמאות ניהולית מספקת.”

ובכל זאת, אנליסטים מעריכים שהתוכנית תאושר. “מכיוון שרוב התגמול מבוסס על ביצועים, החבילה הכוללת נראית סבירה,” אמר ג’יימס מוס, פרופסור באוניברסיטת ניו הייבן. “אבני הדרך שאפתניות, אך מותאמות לאינטרס בעלי המניות.”

ביקורת על הדירקטוריון ופוליטיקת השכר

מעבר לחבילת השכר של מאסק, האסיפה גם שופכת אור על ממשל התאגידי של טסלה — ועל חברי הדירקטוריון שגיבשו את ההצעה השנויה במחלוקת. הדירקטורים אירא אהרן־פרייס, קתלין וילסון-תומפסון וג’ו גביה מתמודדים לבחירה מחדש, כאשר חברות הייעוץ חלוקות בדעתן לגבי המלצות ההצבעה.

מוקדם יותר השנה, כמה דירקטורים בטסלה — כולל יו”ר הדירקטוריון רובין דנהולם וג’יימס מרדוק — החזירו כמעט 919 מיליון דולר במסגרת הסדר על שכר יתר שקיבלו בשנים 2020–2017. מבקרים טוענים כי קשריהם הכלכליים של הדירקטורים עם מאסק פוגעים בעצמאותם.

“רוב הדירקטורים בחברות גדולות משתכרים כמה מאות אלפי דולרים בשנה — לא מיליונים,” אמר בריאן דאן מהמכון ללימודי שכר באוניברסיטת קורנל. “בטסלה, שכר הדירקטורים הגיע לרמות אסטרונומיות, מה שיוצר ניגוד עניינים מובנה כשהם נדרשים לאשר את חבילת השכר של מאסק עצמו.”

דנהולם הגנה על החלטת הדירקטוריון, באומרה כי דחיית התוכנית עלולה לפגוע בטסלה: “אם לא נצליח לתמרץ את אילון באמצעות תוכנית ביצועים הוגנת, אנו מסתכנים באובדן הזמן, הכישרון והחזון שלו,” אמרה לבעלי המניות בשבוע שעבר.

הוויכוח סביב xAI והאימפריה המתפשטת של מאסק

מוקד נוסף באסיפה ביום חמישי הוא חברת xAI, הסטארט־אפ החדש של מאסק בתחום הבינה המלאכותית. החברה, שפיתחה את הצ’אטבוט Grok ופועלת תחת אותה קבוצה עם X.com ו־SpaceX, כבר שולבה במערכות של טסלה, כאשר תוכנת Grok מופיעה ברכבים החדשים.

בעלי המניות מצביעים על הצעה להשקעה רשמית של טסלה ב-xAI — מהלך שנתפס כמבחן ליכולתו של מאסק לנהל ניגודי עניינים. מבקרים טוענים כי ההצעה מטשטשת את הגבול בין אסטרטגיית החברה לעסקיו האישיים.

מאסק עצמו כתב ב-X.com: “זה לא תלוי בי. אם זה היה תלוי בי, טסלה הייתה משקיעה ב-xAI מזמן. זה היה מצוין, אבל זה נתון לאישור הדירקטוריון ובעלי המניות.”

חברות ייעוץ פרוקסי קראו לנהוג בזהירות. Glass Lewis המליצה להצביע נגד המהלך, בטענה כי החלטות השקעה כאלה צריכות להישאר בידי הדירקטוריון. למרות זאת, תומכי מאסק רואים בשיתוף הפעולה בין טסלה ל-xAI צעד טבעי קדימה — כזה שיכול לחזק את יכולות החברה בתחומי הנהיגה האוטונומית ואינטגרציית הבינה המלאכותית.

מה צפוי הלאה

תוצאות האסיפה ביום חמישי עשויות להשפיע לא רק על מניית טסלה, אלא גם על השיח הרחב יותר סביב כוחם של מנהלים, ממשל תאגידי והגבול בין טכנולוגיה לאישיות. אישור התוכנית יחזק את שליטתו של מאסק בטסלה ויאשר את יכולתו לטשטש את הקווים המסורתיים בין הנהגה עסקית לאימפריה אישית.

דחייה — אף שהיא נחשבת בלתי סבירה — עלולה לגרום לתנודתיות במניית טסלה ולהציף שאלות על מודל הניהול שלה בעתיד. המשקיעים עוקבים מקרוב אחר האופן שבו מאסק מאזֵן בין הנהגתו בטסלה, SpaceX, Neuralink ו־xAI — והאם סבלנות בעלי המניות תישמר אם העומסים יגברו.

כך או כך, האסיפה השנתית של טסלה ממחישה אמת אחת: כשאילון מאסק נמצא במרכז הבמה — וול סטריט, והעולם כולו, עוצרים ומקשיבים.