Instacart נקטה אחד הצעדים המשפטיים האגרסיביים ביותר שלה עד כה כאשר תבעה את עיריית ניו יורק במטרה לעצור סט רחב של חוקים חדשים להגנת עובדים וצרכנים מללהיכנס לתוקף. פלטפורמת המשלוחים מסן פרנסיסקו טוענת כי כללי העיר—המתייחסים לשכר מינימום, דרישות טיפ וחשיפת מידע תפעולי—מפרים את החוק הפדרלי ואת ההגנות החוקתיות על מסחר בין-מדינתי. ככל שהכלכלה מבוססת האפליקציות הופכת לציר מרכזי בחיים העירוניים, הקרב המשפטי עשוי להשפיע על הדרך שבה ערים ברחבי ארה”ב יסדירו את עבודת הגיג.

Instacart מערערת על סמכות העירייה כאשר מועד הציות מתקרב

התביעה, שהוגשה בבית המשפט הפדרלי במנהטן, מבקשת צו מניעה למניעת אכיפת חמישה חוקים שלטענת Instacart יגדילו משמעותית את עלויותיה וישנו את מודל העסק שלה. במרכזם עומד החוק המקומי 124, שיעלה את שכר המינימום של שליחי המשלוחים למכולת ל-21.44 דולר לשעה—תואם את התקנים שאומצו לאחרונה לשליחי מסעדות. לפי נתוני העיר, Instacart משלמת כיום למלקטים כ-13 דולר לשעה ללא הטבות וללא החזרי הוצאות.

Instacart טוענת כי הקונגרס אסר במפורש על מדינות ועיריות להסדיר מחירים ושירותים עבור פלטפורמות כמו שלה. החברה גם טוענת כי החוקה האמריקאית מונעת מרשויות מקומיות להטיל כללים המפלים עסקים מחוץ למדינה. עם החוקים החדשים הצפויים להיכנס לתוקף ב-26 בינואר, Instacart אומרת כי דחייה חיונית כדי למנוע “עלויות משלוח גבוהות יותר” ושיבושים תפעוליים שעלולים להשפיע על צרכנים, סופרמרקטים ועובדים כאחד.

גורמי העירייה דוחים את הטענות וקוראים להן מטעות

המחלקה להגנת הצרכן והעובד של העיר ניו יורק—נתבעת בתיק—ביקרה בחריפות את התביעה של Instacart. לטענת המחלקה, עובדי כלכלת הגיג זכאים להגנות הדומות לאלה של עובדים אחרים, במיוחד בענף המאופיין בשעות לא צפויות, זמן המתנה ללא תשלום והוצאות שאינן מוחזרות. העיר מוסיפה כי אף מעסיק חוקי בעיר אינו יכול לשלם את הרמות ש-Instacart מציעה כיום.

גורמים רשמיים טוענים גם כי שקיפות בטיפים הכרחית לאחר שנים של תלונות מצד צרכנים על נהלים לא ברורים או מטעים. החוק המקומי 107 מחייב להציע ללקוחות משלוחי מכולת ברירת מחדל של טיפ בשיעור לפחות 10% מהקנייה, או אפשרות להזין סכום מותאם אישית. Instacart מבקשת לחסום גם דרישות גילוי ונהלי רישום שנועדו להגביר אחריותיות.

קרע פוליטי-כלכלי סביב מודלי השכר בכלכלת הגיג

התביעה של Instacart מדגישה עימות רחב יותר בין פעילי זכויות עובדים לבין חברות מבוססות אפליקציות בשאלת סיווג העובדים, שכרם והגנותיהם. עיריית ניו יורק אימצה תקנים חדשים לשליחי מסעדות בעקבות הזינוק בביקוש למשלוחים במהלך המגפה, ומחוקקים הרחיבו מאז את ההגנות לשליחי מכולת. המהלך החקיקתי נתקל בהתנגדות מצד ראש העיר אריק אדמס, שהטיל וטו על חוק שכר המינימום לפני שמועצת העיר ביטלה את החלטתו.

עבור Instacart, התיק נוגע לשימור מה שהיא מתארת כ“עצמאות עובדים” ולשמירה על מבנה שכר המאפשר גמישות בהכנסה. החברה טוענת שהחוקים ידרשו שינוי יקר, יגבילו הזדמנויות עבודה ויכריחו שינויים תפעוליים הפוגעים במודל העסקי שלה.

מבט קדימה: תיק שעשוי לעצב את עתיד רגולציית הגיג

לאור כל זאת, התביעה עשויה להפוך לתיק תקדימי ברגולציה של כלכלת הגיג. אם Instacart תנצח, הדבר עשוי להגביל את יכולתן של רשויות מקומיות ליישם תקני הגנה לעובדים בפלטפורמות מבוססות אפליקציות. אם העיר תנצח, ניו יורק עשויה להפוך למודל לאומי לסטנדרטים חזקים יותר בשכר ובתנאי עבודה. רגולטורים, משקיעים וארגוני עובדים עוקבים מקרוב אחר האופן שבו בית המשפט יאזן בין חדשנות, זכויות עובדים והגבולות החוקיים של סמכות מוניציפלית.