הארכיטקטורה הפיננסית של ניהול העושר והקצאת הנכסים המוסדית בישראל ניצבת באמצע יולי 2026 בפני הערכה מחדש של פרמיות הסיכון הגיאוגרפיות. בעוד שוקי ההון המערביים מתמודדים עם לחצים אינפלציוניים קשיחים מכיוון שרשראות האספקה של החומרה ועלויות האנרגיה, האסטרטגיה המובילה של בית ההשקעות אינפיניטי, תחת המנכ”ל ליאור וקס, ממשיכה להדגיש את ביצועי היתר המבניים (Decoupling) של המשק הישראלי מול וול סטריט ואירופה. התיקון הטכני של חודש יוני, שבו השיל מדד ת”א-125 כמעט 10% מערכו, נתפס באינפיניטי כחלון הזדמנויות כירורגי לאיסוף נכסי ליבה דפינסיביים, הנתמכים במחזור ההקלות המוניטריות של בנק ישראל שהוריד את הריבית לרמה של 3.5% על רקע סביבת אינפלציה יציבה של 1.9%.

פרדיגמת איראן והפיצול המבני בין תל אביב לוול סטריט

התזה המקרו-כלכלית המרכזית שמציג וקס נשענת על ניתוח פונדמנטלי של מערכת היחסים הגאו-אסטרטגית בין ארצות הברית, סין ואיראן. בניגוד לחששות הקלאסיים מפני הסלמה צבאית במפרץ הפרסי, מבחני השוק ההיסטוריים מוכיחים כי השוק הישראלי מגיב דווקא בחיוב להקשחת משטר הסנקציות והתקיפות של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) נגד טהרן. הסיבה לכך נובעת מהסרת איום הייחוס הראשי על ביטחון המדינה; ככל שהממשל האמריקאי מבטל את הקלות הסחר של איראן וחוסם את יצוא הפחמימנים שלה, השוק המקומי מתמחר מחדש את פרמיית הסיכון של ישראל כלפי מטה, בעוד וול סטריט סופגת חבטה עקב זינוק מחירי חביות הברנט לקראת 79 דולר וחשש מאינפלציה חוזרת.

במקביל, מלחמת הסחר המשותפת על ההגמוניה העולמית מול סין צפויה להציב את אירופה בפוזיציה נחותה ומאתגרת במיוחד. אסטרטגיית המכסים של הנשיא דונלד טראמפ והפיכתה של ארצות הברית ליצואנית אנרגיה מובילה פועלות לטובת מאזן התשלומים האמריקאי והרוסי, אך שוחקות את שולי הרווח התפעוליים של התעשייה האירופית, הסובלת מאינפלציה גבוהה ומניגוד אינטרסים פנימי עמוק בין מדינות האיחוד. מסיבה זו, אינפיניטי ממליצה על התרחקות מוחלטת מחשיפה למניות באירופה, ומסמנת את מדד ת”א-35 (שזינק ב-32% בשנה האחרונה לעומת 21% בלבד ב-S&P 500) כעוגן השקעה עדיף.

בועת השבבים הדיגיטלית והחפיר השברירי של ספייס אקס

בזירה הגלובלית, אינפיניטי מזהה סכנה של התנפחות שוויים תמחורית (Valuation bubble) בסקטורים שהובילו את הראלי של המחצית הראשונה, ובפרט בתעשיית המוליכים למחצה ויצרניות מעבדי ה-AI (כגון אנבידיה). אף על פי שמהפכת הבינה המלאכותית מוגדרת כאירוע אמיתי ומשנה חיים ברמת הפריון היומיומית, הרי שמכפילי הרווח הנוכחיים אינם מותירים מרווח לטעויות ביצוע; ירידה טכנית של 25% בשווי השוק של החברות הללו נחשבת לתרחיש ריאלי לחלוטין שאינו משנה את מגמת העלייה ארוכת הטווח, אך עלול לפגוע קשות במשקיעים ממונפים.

אזהרה ממוקדת זו מופנית גם כלפי ענקית האירוספייס ספייס אקס (SpaceX), שצורפה לאחרונה למדד הנאסד”ק 100 לאחר הנפקת ענק של 85.7 מיליארד דולר. וקס מבהיר כי לחברה קיים “חפיר כלכלי” (Economic Moat) קשיח ויוצא דופן, המתבטא במובילות מוחלטת בתחום השיגורים הרב-פעמיים, שירות הלוויינים סטארלינק (Starlink) והקמת דאטה סנטרס בחלל עבור נאס”א, נתונים שהביאו את מורגן סטנלי להעניק לה המלצת “תשואת יתר” עם מחיר יעד של 300 דולר. עם זאת, מחיר השוק הנוכחי שלה (148 דולר, מתחת למחיר הבכורה של 150 דולר) מוכיח כי ההתלהבות הקיצונית של המשקיעים הפכה אותה ל”חברת חלום” מתוחה, שקשה להצדיק את שוויה במודלים הכלכליים המסורתיים, ולכן היא דורשת נקיטת משנה זהירות.

מדרג הקצאת נכסים, סקטורים מומלצים ופילוח התיק המוסדי

קטר ההייטק והתאמת תיק החוב לריאליזם של השקל

בתחום ההשקעות באפיק קבוע התשואה (Fixed Income), אינפיניטי מציגה עמדה קשיחה לפיה אין כל הצדקה כלכלית להחזקת אג”ח זרות בחו”ל, בשל הציפייה לחזרת מגמת ההתחזקות המבנית של השקל בטווח הארוך. התיקון הנוכחי שהביא את הדולר מעל רמת 3.04 שקלים נתפס כאירוע זמני (שיכול לבחון טכנית את רמות 3.2–3.3 שקלים), אך מנועי הליבה של המשק הישראלי – ובראשם עצמאות אנרגטית ואקזיטים תכופים של חברות תוכנה ופארמה-טק מרמת החייל הנרכשות על ידי ענקיות המזומנים של וול סטריט – יחזירו את השקל למסלול ייסוף קבוע. התיק הסולידי המומלץ מחזיק מח”מ בינוני של 5 שנים, המוטה ב-60% לאפיק השקלי על פני הצמוד, ומחולק שווה בשווה בין אג”ח ממשלת ישראל לחוב קונצרני בדירוגי השקעה גבוהים.

בתוך כך, הניהול האקטיבי של אינפיניטי מתמודד עם אתגרי צמיחה פנימיים, בעקבות זינוק פנומנלי של מעל 4,000% בנכסי קרן הפנסיה של החברה בטווח של שלוש שנים. גידול אקספוננציאלי זה, אשר נבע מהביצועים החזקים של בית ההשקעות, יצר עומסים תפעוליים משמעותיים בתהליכי ניוד הכספים, המצויים כעת תחת בדיקה רגולטורית של רשות שוק ההון. הנהלת החברה מבהירה כי מדובר במחלות צמיחה תפעוליות המאפיינות גופים פיננסיים שחווים זרם הצטרפות מסיבי, וכי המערכת פועלת להרחבת בסיס ההון והתשתיות הדיגיטליות כדי להתאים את השירות לטובת העמיתים.

פסקה מסכמת:

המלצות הקצאת הנכסים של אינפיניטי מוכיחות כי ניווט הון ריאלי במחצית השנייה של שנת 2026 מחייב התנערות מתפיסות הקונסנזוס העולמיות, והעדפה מובהקת של חברות ערך מוחשיות בעלות תזרים מזומנים חופשי חיובי (FCF) על פני חברות חלום ממונפות המתומחרות במכפילים בועתיים. מנהלי הקצאת נכסים ואסטרטגים מבינים היטב כי החוסן הפיסקלי של המשק הישראלי ומתווה הורדות הריבית של בנק ישראל מעניקים רוח גבית קשיחה לבורסה בתל אביב, המאפשרת למדדים המקומיים להציג ביצועי יתר עקביים מול וול סטריט מוטת השבבים. בטווח הבינוני, חוסנו של תיק ההשקעות לצעירים יישמר באמצעות התבצרות במניות ה-Mega-Cap היציבות של הנאסד”ק ובחברות ביטחוניות ומחשוב קוונטי (IBM), לצד ניצול הזדמנויות עונתיות בסקטור התיירות והמלונאות המקומי (אל על וישרוטל) הנהנה מביקוש קשיח. עבור המשקיע הנבון, המסקנה המרכזית היא שאין להיבהל מתנודות שער החליפין קצרות הטווח; חובה לשמור על משמעת פיזור נכסים כירורגית קשיחה, ולהבטיח את הגנת כוח הקנייה הריאלי של ההון המשפחתי באמצעות שילוב מדויק בין איגרות חוב ממשלתיות מקומיות לבין מניות ערך מוטות פריון, המסוגלות לשרוד את זעזועי מחזורי הנזילות העולמיים.