בסביבה המאופיינת בתנודתיות שווקית ובשינויים בתנאים מאקרו-כלכליים, חברות שמעלות דיבידנדים באופן עקבי בולטות כסימן לחוזק פיננסי וחוסן תפעולי. חברות אלו

הרעיון לפנות ישירות לבנק שוויצרי נשמע לרבים הגיוני. בעלי הון רגילים לנהל מערכות יחסים בעצמם, ובצדק. הם מנוסים, מתוחכמים, ולעיתים

עבור בעלי הון רבים בישראל, ניהול הכסף “כאן” מרגיש טבעי. זה מוכר, נגיש, דובר את השפה ומחובר לסביבה העסקית המקומית.

בעשור האחרון יותר ויותר בעלי הון מגלים שהשאלה האמיתית אינה איפה הכסף מנוהל, אלא איך חושבים עליו. בנקאות שוויצרית, בניגוד לתפיסה הרווחת, איננה פתרון

אחד המיתוסים העקשניים ביותר סביב בנקאות שוויצרית הוא שכל הבנקים “פחות או יותר אותו דבר”. מבחוץ, התפיסה הזו מובנת: כולם

בעלי הון רבים ניגשים לבנקאות מתוך הנחה מובנת: הבנק מציע מוצרים, והלקוח בוחר. אך בבנקאות שוויצרית, הנחת היסוד שונה לחלוטין.

בעוד החלטות פרישה עומדות לבחינה מחודשת, מספר הולך וגדל של אמריקאים שוקלים האם להתחיל לקבל קצבאות ביטוח לאומי בגיל 62,

יועצים פיננסיים ברחבי העולם בוחנים מחדש מסגרות פרישה מסורתיות, על רקע תנודות באינפלציה, ריביות גבוהות יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר

מסעו של מייקל דל, מנער בן 19 שהתעסק בחלקי מחשב בחדר מעונות באוניברסיטת טקסס ועד לאחד האנשים העשירים בעולם, מהווה

כאשר אתם מגיעים לרמה של הון משמעותי, כללי המשחק משתנים. השאלה אינה עוד כיצד לנהל את הקיים, אלא כיצד לפרוץ