במשך עשרות שנים נחשבו איגרות חוב ממשלתיות לאחד מכלי ההגנה המרכזיים בתיקי השקעות בתקופות של תנודתיות בשוקי המניות. כאשר שוקי המניות ירדו, מחירי האג”ח נטו לעלות, בין היתר בשל מעבר המשקיעים לנכסים בטוחים יותר ובשל הורדות ריבית מצד הבנקים המרכזיים במטרה לתמוך בצמיחה הכלכלית. עם זאת, התנהגות השווקים בשנים האחרונות מעוררת ספקות גוברים באשר ליכולתו של שוק האג”ח להמשיך לספק את אותה רמת הגנה במשברי שוק עתידיים.

המכירות החדות שנרשמו במקביל בשוקי המניות והאג”ח במהלך תקופות של אינפלציה גבוהה הדגישו שינוי מבני משמעותי בסביבת ההשקעות הגלובלית. על רקע אינפלציה, אי-ודאות גיאופוליטית ורמות חוב ממשלתי גבוהות, המשקיעים מטילים ספק הולך וגובר ביכולתן של איגרות החוב להמשיך לשמש כנכס הגנתי אמין.

הריביות הגבוהות משנות את הדינמיקה בשוק האג”ח

אחד השינויים המרכזיים בשוקי האג”ח הגלובליים בשנים האחרונות היה העלייה החדה בריביות. בנקים מרכזיים, בהם הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האירופי ו-הבנק המרכזי של אנגליה, הידקו באופן אגרסיבי את המדיניות המוניטרית במטרה לבלום את האינפלציה, מה שהוביל לזינוק בתשואות האג”ח.

מאחר שמחירי אג”ח נעים בכיוון הפוך לתשואות, הסביבה הזו יצרה הפסדים משמעותיים בשוקי החוב. משקיעים שהסתמכו על אג”ח ממשלתיות ארוכות טווח כמרכיב מייצב בתיק ההשקעות חוו ירידות חריגות בערכן, כאשר התשואות טיפסו לרמות שיא של מספר שנים.

באופן היסטורי, האטה כלכלית וחולשה בשוקי המניות הובילו בדרך כלל לירידת ריביות, מה שסייע לאג”ח לקזז חלק מהפסדי המניות. אולם סביבת האינפלציה הנוכחית מסבכת את הדינמיקה הזו. אם האינפלציה תישאר גבוהה גם בתקופות של האטה כלכלית, לבנקים המרכזיים תהיה גמישות מוגבלת יותר להפחתת ריבית, מה שעלול לצמצם את יכולת ההגנה המסורתית של שוק האג”ח.

השינוי הזה משמעותי במיוחד משום ששוקי האג”ח מושפעים כיום במידה רבה מציפיות לאינפלציה, גירעונות פיסקליים והיקפי הנפקות ממשלתיות. במקביל, צורכי המימון ההולכים וגדלים של ממשלות ברחבי העולם מגבירים את החששות בנוגע להיצע האג”ח וליציבות שוקי החוב בטווח הארוך.

הקורלציה בין מניות לאג”ח הפכה פחות צפויה

אחד מעקרונות היסוד בבניית תיקי השקעות מודרניים היה הקורלציה השלילית בין מניות לאג”ח. לאורך תקופות רבות בעבר, אג”ח נטו לעלות כאשר שוקי המניות נחלשו, ובכך סייעו להפחית את התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות.

אולם בשנים האחרונות התברר כי הקשר הזה עלול להישבר בתקופות של לחץ מאקרו-כלכלי רחב. זעזועי אינפלציה, משברי אנרגיה והידוק מוניטרי אגרסיבי הובילו לירידות חדות במקביל בשתי קבוצות הנכסים, מה שערער את מודלי הפיזור המסורתיים שבהם השתמשו משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד.

אנליסטים מציינים כי בתקופות של סיכון מערכתי, הקורלציה בין נכסים שונים נוטה לעלות. כאשר האינפלציה הופכת לגורם המאקרו הדומיננטי, גם מניות וגם אג”ח עשויות להיפגע בו-זמנית, משום שעליית ריביות פוגעת הן בשווי החברות והן במחירי האג”ח.

גם המשקיעים בישראל חשופים יותר ויותר למגמות הללו בשוקי החוב הגלובליים, כאשר העלייה בתשואות בעולם משפיעה על עלויות המימון המקומיות, שוק האג”ח הממשלתי והקצאות הנכסים של הגופים המוסדיים. קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומנהלי השקעות ממשיכים להתאים את האסטרטגיות שלהם לסביבה תנודתית יותר בשוק האג”ח.

המשקיעים מחפשים חלופות הגנתיות מעבר לאג”ח ממשלתיות

הסביבה המשתנה בשוק האג”ח מובילה משקיעים לבחון אסטרטגיות פיזור רחבות יותר מעבר לאיגרות חוב ממשלתיות מסורתיות. חלק מהמשקיעים המוסדיים מגדילים חשיפה לאג”ח קצרות טווח, אג”ח צמודות אינפלציה, סחורות, תשתיות והשקעות אלטרנטיביות שנועדו להציג ביצועים שונים בתקופות של לחצים אינפלציוניים.

עם זאת, שוק האג”ח עדיין שומר על חשיבות משמעותית עבור משקיעים ארוכי טווח. רמות התשואה הגבוהות יותר כיום מציעות פוטנציאל הכנסה אטרקטיבי יותר בהשוואה לעידן הריביות האפסיות שאפיין את השווקים הגלובליים במשך חלק גדול מהעשור הקודם.

אנליסטים מזהירים כי התנודתיות בשוק האג”ח עשויה להישאר גבוהה, בזמן שהבנקים המרכזיים מנסים לאזן בין מאבק באינפלציה לבין הסיכונים לצמיחה הכלכלית. אי-ודאות פיסקלית, מתיחות גיאופוליטית ושינויים בדינמיקת הסחר העולמית צפויים להמשיך להשפיע על ציפיות הריבית ועל שוקי החוב הממשלתיים.

במבט קדימה, המשקיעים צפויים לעקוב מקרוב אחר מגמות האינפלציה, החלטות הריבית, רמות החוב הממשלתי ונתוני שוק העבודה כדי להעריך מחדש את תפקידן של איגרות החוב בתיקי השקעות מפוזרים. אף שאפיק החוב עשוי להמשיך לספק הכנסה שוטפת והפחתת סיכון חלקית, משבר השוק הבא עשוי לבחון מחדש האם אג”ח עדיין מסוגלות לספק את אותה רמת הגנה שהמשקיעים הורגלו לקבל בתקופות של לחץ פיננסי.