שר האוצר האמריקאי מציין כי הכנסות המכסים עשויות להיות מנותבות להקלות מס נוספות, בעוד בית המשפט העליון בוחן את חוקיות מדיניות הסחר של טראמפ

סקוט בסנט, שר האוצר של ארצות הברית, רמז ביום ראשון כי הצעתו של הנשיא דונלד טראמפ ל”דיבידנד” בסך 2,000 דולר למשקי הבית האמריקאיים עשויה שלא להגיע בצורת מענק ישיר, אלא באמצעות סבב חדש של הפחתות מס ממוקדות — כחלק ממדיניות כלכלית המקדמת צמיחה ותגמול לעובדים.

דבריו הגיעו לאחר פוסט של טראמפ ברשת Truth Social מוקדם יותר באותו היום, שבו הודיע על כוונתו להעניק דיבידנד של 2,000 דולר לרוב האמריקאים (למעט בעלי הכנסות גבוהות), שימומן מהכנסות המכסים שהצטברו תחת מדיניות הסחר הרחבה שלו. ההכרזה הציתה מיד דיון ציבורי וכלכלי נרחב לגבי היתכנותה והעיתוי שלה — בעוד בית המשפט העליון ממשיך לדון בחוקיות סמכותו של טראמפ להטיל מכסים כאלה.

“הדיבידנד של 2,000 דולר יכול להגיע בהרבה צורות — ובהרבה דרכים,” אמר בסנט בראיון ל־ABC. “זה יכול להיות הפחתות המס שהנשיא כבר מקדם — פטור ממס על טיפים, פטור ממס על שעות נוספות, פטור ממס על ביטוח לאומי, ואפשרות לניכוי ריבית על הלוואות רכב.”

זו הפעם הראשונה שבה בכיר בממשל קושר בין רטוריקת “הדיבידנד” של טראמפ לבין מדיניות הרפורמה במס שמוטמעת בתוכנית הכלכלית הרחבה שלו.

המכסים במוקד המבחן המשפטי: גבולות הכוח הנשיאותי

ההצעה מגיעה בשעה שבית המשפט העליון דן בתיק שעשוי לטלטל את מדיניות הסחר של טראמפ — אחת מאבני היסוד של כהונתו השנייה. השופטים שמעו השבוע טיעונים בשאלה האם “מכסי יום השחרור” של טראמפ — מערכת מכסים רחבה של 10% עד 50% לפי מדינת המוצא — חרגו מסמכות הביצועית המוענקת לנשיא לפי חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית (IEEPA).

השופטים הביעו ספקנות, כשהם מטילים ספק בטענה כי ניתן להשתמש במכסים ככלי נשיאותי עצמאי. נשיא בית המשפט העליון, ג’ון רוברטס, הדגיש כי גביית מכסים “הייתה מאז ומתמיד סמכות מובהקת של הקונגרס.”

אם בית המשפט יפסוק נגד הממשל, ייתכן כי האוצר ייאלץ להשיב מעל 100 מיליארד דולר בגין מכסים שנגבו — ובכך לערער יסוד מרכזי במדיניות הסחר והמסר הכלכלי של טראמפ.

טראמפ הזהיר כי פסק דין כזה יהיה “אסון לכלכלה האמריקאית,” וטען שמדיניות המכסים שלו יצרה “טריליוני דולרים בהכנסות” והחזירה לארה”ב את כוחה במו”מ הכלכליים מול מדינות העולם.

הכנסות המכסים ו”הדיבידנד” לציבור

בפוסט שלו ביום ראשון כתב טראמפ: “ארה”ב גובה טריליוני דולרים ותתחיל בקרוב לשלם את החוב העצום שלנו — 37 טריליון דולר.”

בסנט אימץ את המסר, וציין כי הממשל צופה “טריליונים בהכנסות עתידיות” מהגבייה ומהצמיחה הכלכלית. לדבריו, “המטרה האמיתית של המכסים היא איזון מחדש של הסחר והוגנות — תגמול לעובדים אמריקאים תוך העברת הנטל מהעבודה להון.”

עם זאת, כלכלנים מטילים ספק בקיימות של הכנסות כאלה, ומזהירים כי רבות מהן מתקזזות עם עליות מחירים לצרכנים ולעסקים. עוד נטען כי שימוש בהכנסות המכסים למימון הקלות מס עשוי להעמיק את הגירעון הפדרלי.

“מכסים יכולים לייצר עודפים תקציביים זמניים, אך הם מקור הכנסה תנודתי ורגרסיבי,” אמר דייוויד פולקנר מהמכון לפוליטיקה כלכלית בינלאומית (Peterson Institute). “אם הממשל מתכוון להתייחס אליהם כתחליף למס הכנסה, המשמעות עלולה להיות השלכות חלוקתיות קשות.”

בין אסטרטגיה כלכלית למציאות פוליטית

האפשרות שה”דיבידנד” יתממש באמצעות הקלות מס משתלבת בנרטיב הכלכלי הפופוליסטי של טראמפ — שילוב של מדיניות סחר מגוננת עם הקלות מס לעובדים. חוק הכלכלה המרכזי שעבר השנה כבר כלל סעיפים של פטור ממס על טיפים ושעות נוספות וכן ניכויים חדשים למשקי בית מהמעמד הבינוני.

בסנט הציג את הדיבידנד לא כמתנה, אלא כסמל לשגשוג הנובע מהמכסים — דרך שבה הציבור שומר על יותר מהכנסתו כפיצוי על עלויות היבוא הגבוהות.

עם זאת, העיתוי רגיש במיוחד: החלטת בית המשפט העליון עלולה לשנות את כללי המשחק, והשוק הפיננסי כבר מביע חוסר ביטחון במדיניות הסחר. הלחץ על הממשל גובר להראות כיצד המכסים אכן מתורגמים לרווחה כלכלית אמיתית לציבור.

מבט קדימה: בין הבטחה כלכלית לאי־ודאות משפטית

בין אם “דיבידנד המכסים” יתממש כהקלת מס ובין אם כתשלום ישיר, המהלך מדגיש את מאמץ הממשל להציג את מדיניות הסחר כמנוע צמיחה פנימי ולא רק ככלי גיאו־פוליטי. אך גורל המכסים — והיכולת לממן את ההטבות המובטחות — תלויים כעת בהכרעת בית המשפט העליון.

אם יישארו המכסים על כנם, ייתכן שהממשל יפעל במהירות ליישם מהלך מס חדש במסגרת תקציב 2026. אם לא — גם הבסיס התקציבי וגם אמינות ה”דיבידנד” יתמוטטו.

“זה לא רק מהלך כלכלי — זו פוליטיקה,” סיכם פולקנר. “הסכום של 2,000 דולר הוא מסר חזק, אבל בלי גיבוי חוקי ופיסקלי — הוא עלול להישאר סמל בלבד.”