ענקית הטכנולוגיה מאיצה את הרחבת מרכזי הנתונים בארה”ב — בצעד שאמור לבסס את שליטתה בתשתיות ה-AI הגלובליות

Meta Platforms (NASDAQ: META) הכריזה על תוכנית השקעה בהיקף של 600 מיליארד דולר בתשתיות וביצירת מקומות עבודה בארצות הברית במהלך שלוש השנים הקרובות — מהלך הנחשב לאחת מהתחייבויות ההשקעה הפרטיות הגדולות בהיסטוריה האמריקאית. ההשקעה העצומה משקפת את נחישותה של Meta להפוך למובילה העולמית בתחום תשתיות הבינה המלאכותית (AI), כחלק מהמרוץ הגובר להקמת תשתית חישובית שתאפשר את יעדה השאפתני של החברה: יצירת “סופר-אינטליגנציה”.

ההשקעה תתמקד בהקמת מרכזי נתונים ייעודיים ל-AI, פיתוח חומרה ותשתיות ענן — תחומים שיציבו את Meta בתחרות ישירה מול ענקיות כמו Google, Microsoft ו-Amazon. מנכ”ל החברה, מארק צוקרברג, הדגיש כי האסטרטגיה של Meta היא “לבנות קיבולת חישובית מראש, באופן אגרסיבי, כדי להיות מוכנים לפריצות הדרך הבאות ב-AI.”

“אנחנו בונים תשתיות כי זו האסטרטגיה הנכונה — להקדים את הביקוש ולהיות ערוכים לתרחישים האופטימיים ביותר,” אמר צוקרברג בשיחת הרווחים האחרונה של החברה.

ההשקעה האדירה מסמנת שלב חדש באסטרטגיית ה-AI של Meta

ההשקעה בסך 600 מיליארד דולר מסמנת הרחבה דרמטית של היקף ההון ש-Meta מקצה לתחום זה לעומת שנים קודמות. ההוצאות ההוניות של החברה צפויות לזנק בשנת 2026, בהובלת פרויקטים של תשתיות AI במספר מדינות בארה”ב.

ההכרזה מגיעה לאחר שורת מהלכים אסטרטגיים לחיזוק כושר המחשוב של Meta. באוקטובר הודיעה החברה על הקמת מרכז נתונים חדש בטקסס בהיקף של 1.5 מיליארד דולר — ה-29 במספר ברחבי העולם — וכן השלימה עסקת מימון של 27 מיליארד דולר עם Blue Owl Capital לפרויקט הענק בלואיזיאנה, שנחשב למיזם הגדול ביותר שלה עד כה.

צוקרברג הבהיר כי מדובר בחלק מהחזון ארוך-הטווח של Meta להגיע לבינה מלאכותית כללית (AGI) — שלב שבו מכונות יוכלו לבצע משימות אינטלקטואליות ברמה שווה או גבוהה מזו של בני אדם. אף שהמושג עדיין תיאורטי, רמת ההשקעה של Meta מעידה עד כמה היא מחויבת להשגת היעד.

מאז 2023 האיצה Meta את המעבר לעולמות ה-AI, עם שילוב מודלי שפה גדולים בפלטפורמותיה — כולל Facebook, Instagram ו-WhatsApp. מערכת ה-AI של החברה, Llama, התפתחה במהירות וכיום משולבת במגוון תחומים — מניהול תוכן ופרסום ועד כלים למונטיזציה של יוצרים.

גיבוי מהבית הלבן ומשמעות כלכלית רחבה

צוקרברג אישר את תוכנית ההשקעה בפני נשיא ארה”ב דונלד טראמפ במהלך ארוחת ערב בבית הלבן בספטמבר, ותיאר אותה כ“מחויבות דורית לחדשנות אמריקאית.” ההשקעה צפויה ליצור עשרות אלפי משרות חדשות במגזרי טכנולוגיה והנדסה, בעיקר במדינות שבהן יוקמו מרכזי הנתונים החדשים.

מבחינת הממשל הפדרלי, המהלך נחשב להישג כלכלי משמעותי, התואם את מאמצי וושינגטון לחזק את התעשייה המקומית בתחומי השבבים וה-AI, לנוכח התחרות הגוברת מול סין. אנליסטים מציינים כי גודל ההשקעה עשוי להגדיר מחדש את הסטנדרט התעשייתי בתחום תשתיות ה-AI.

“השקעה של 600 מיליארד דולר מצד Meta משנה את קנה המידה של התחרות בתחום הבינה המלאכותית,” אמר אנליסט מ-Wedbush Securities. “מדובר ברף חדש לא רק למתחרות — אלא גם למקבלי ההחלטות בוושינגטון.”

אתגרים: עלויות עולות וספקנות בשוק

על אף ההשקעה האדירה, Meta ניצבת בפני שאלות לגבי הכדאיות הכלכלית וההחזר על ההשקעה. החברה כבר הזהירה כי הוצאותיה בשנה הקרובה יהיו “גבוהות משמעותית” עקב עלויות בנייה ורכישת ציוד הקשורות ל-AI. משקיעים שומרים על זהירות, מחשש שההתרחבות המהירה לא תניב רווחים בטווח הקצר.

עם זאת, בהנהלת Meta טוענים כי פעולה מוקדמת תעניק לה יתרון מכריע. על ידי השקעה “לפני הביקוש”, Meta מקווה להבטיח את המשאבים הדרושים להכשרת דור ה-AI הבא לפני שהמתחרות ישיגו אותה.

צוקרברג תיאר את האסטרטגיה כ“הימור על הגרסה האופטימית ביותר של העתיד,” והודה כי מדובר במהלך עתיר סיכון — אך גם בעל פוטנציאל לשנות את פני החברה לחלוטין.

מבט קדימה: מירוץ התשתיות מגדיר את עידן ה-AI

ההשקעה חסרת התקדים של Meta מדגישה כי תשתיות מחשוב ונתונים הן זירת הקרב החדשה של ענקיות הטכנולוגיה. ככל שהחברה מרחיבה את פעילותה ברחבי ארה”ב, המהלך צפוי להאיץ את הצמיחה האזורית ולהעמיק את מעמדה של ארה”ב כמובילה עולמית בתחום.

עם זאת, ההיקף העצום של הפרויקט מעלה שאלות סביב ההשפעה הסביבתית של מרכזי הנתונים וצריכת האנרגיה שלהם. לפי הערכות, הביקוש לחשמל בתחום תשתיות ה-AI יזנק ביותר מ־160% עד 2030 — נתון שמדגיש את המורכבות ההולכת וגדלה של הצמיחה בתחום.

נכון לעכשיו, Meta נחושה להוביל את המרוץ — מהר יותר ובגדול יותר מכולן. אם תצליח, תוכנית ה־600 מיליארד דולר שלה עשויה לא רק לעצב מחדש את עתיד החברה, אלא גם לשנות את מפת ההייטק האמריקאית כולה.