נורווגיה הדהימה את השווקים הגלובליים כשהשעתה באופן זמני את הכללים האתיים המנחים את קרן העושר הריבונית שלה בשווי 2.1 טריליון דולר — הגדולה בעולם. ההחלטה מדגישה את המתח הגובר בין פרגמטיות פוליטית לבין עקרונות ההשקעה האחראית (ESG). ההצבעה, שעברה בפרלמנט הנורווגי בתמיכת חברי אופוזיציה שמרניים, מאפשרת לקרן לשמור על אחזקותיה בחברות טכנולוגיה מובילות שעלולות היו להיות מודרות עקב מעורבותן במבצע הצבאי של ישראל בעזה.

שינוי היסטורי בפיקוח האתי

זו הפעם הראשונה בתולדות הקרן — מאז הקמתה לפני שלושה עשורים — שנורווגיה משהה את פעילות המועצה האתית העצמאית, הגוף שאמון על בדיקת עמידת החברות בסטנדרטים המוסריים של ההשקעות. המועצה, שנוסדה כדי להבטיח ניהול אחראי של הון הנפט של המדינה, הובילה לאורך השנים החלטות הדחה והחרגה של חברות שעסקו בתחומים כמו מוקשים, כריתת יערות והפרות זכויות אדם.

עם השעיית הכללים, הממשלה הנורווגית למעשה פתחה פרק חדש עבור המשקיע הגלובלי המשפיע הזה. הקרן, המנוהלת על ידי Norges Bank Investment Management, מחזיקה במניות של למעלה מ-8,500 חברות ברחבי העולם ובעלת השפעה ניכרת על השווקים הבינלאומיים.

“כעת זו שאלה פתוחה מה תפקידה של המועצה הייעוצית,” אמרה ססילי הלסטווייט, חברת המועצה האתית. “אם נעצור את עבודתנו הרגילה, יהיו לכך השלכות — איננו יודעים עד כמה חמורות.”

משרד האוצר הנורווגי מופקד כעת על הגדרת המנגנון החדש לניהול החלטות אתיות בעתיד — תהליך שעשוי להימשך חודשים ולשנות באופן מהותי את גישת הקרן להשקעות אחראיות.

לחצים פוליטיים ויחסי ארצות הברית–נורווגיה

ההשעיה מגיעה על רקע מתיחות דיפלומטית גוברת בין נורווגיה לארצות הברית. היא נרשמת חודשים ספורים לאחר שהקרן החליטה להסיר את Caterpillar Inc. מתיק ההשקעות שלה בשל טענות לשימוש בדחפורים מתוצרתה בשטחים הפלסטיניים. צעד זה עורר זעם בקרב מחוקקים אמריקנים, כאשר כמה רפובליקנים קראו להטיל מכסים ועיצומים על בכירים נורווגים.

אינגריד פיסקה, חברת מפלגת השמאל הסוציאליסטית של נורווגיה, טענה כי ההחלטה להקפיא את פעילות המועצה האתית נבעה “ללא ספק” מחשש לתגובת נגד מצד ממשלו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.

אנליסטים מציינים כי האירוע ממחיש כיצד מסגרות ESG הופכות פגיעות יותר למציאות הגיאופוליטית. “זה טראגי–קומי,” כתב סאסיה בסליק, מנהל האסטרטגיה ב-SDG Impact, ב-LinkedIn. “קשה יהיה לחזור מזה.”

בחינה מחודשת של מורשת ה-ESG של נורווגיה

שר האוצר יאנס סטולטנברג, שכיהן בעבר כמזכ”ל נאט”ו, ניסה להציג את המהלך כהחלטה זמנית ופרגמטית ולא כנטישת הערכים האתיים. “השיקולים האתיים עדיין יישארו בתוקף,” אמר ל-NRK, רשות השידור הנורווגית, והדגיש כי המהלך נועד לעדכן ולחדד את עקרונות הקרן בהתאם לאתגרים הגלובליים המשתנים.

עם זאת, ההחלטה עוררה דיון רחב בשאלה האם מסגרות ESG יכולות לעמוד בפני לחצים כלכליים ופוליטיים. המבקרים טוענים כי ברגע שכללים אתיים מושעים, קשה להחזירם לקדמותם — במיוחד כאשר האינטרסים הכלכליים, כמו שמירה על קשרים עם שוק ההון האמריקני וחברות טכנולוגיה מובילות, עומדים על הפרק.

האומות המאוחדות הוסיפו שמן למדורה ביולי האחרון: הדיווח של פרנצ’סקה אלבנה, שליחת האו”ם המיוחדת, ציין את Alphabet, Amazon, Microsoft ו-Palantir כמעורבות לכאורה בפעולות ישראל בעזה. הדו”ח גרר סנקציות אמריקניות נגד אלבנה והחריף את הקיטוב סביב הקשר בין זכויות אדם לאחריות תאגידית.

מבט קדימה: נקודת מפנה לתקני ה-ESG העולמיים

המהלך של נורווגיה עשוי לקבוע תקדים חדש לאופן שבו משקיעים ריבוניים מאזנים בין אתיקה לכלכלה בסביבה גיאופוליטית מקוטבת יותר ויותר. ככל שהכלכלה העולמית נעשית תלויה יותר בענקיות טכנולוגיה המשולבות בתחומי הביטחון, הנתונים והתשתיות הדיגיטליות — הגבול בין השקעה אתית לאסטרטגית הולך ומיטשטש.

בחודשים הקרובים יעקבו המשקיעים אחר החלטת נורווגיה האם להשיב את מסגרת האתיקה שלה — או שמא קרן העושר הגדולה בעולם מאותתת על נסיגה רחבה יותר ממסורת ה-ESG. התוצאה עשויה לעצב את הדרך שבה משקיעים מוסדיים — מקרנות פנסיה ועד מוסדות אקדמיים — ינסו ליישב בין רווח לעקרונות בשנים הבאות.